קיימות היער הנטוע והחורש בישראל

קיימות היער הנטוע והחורש בישראל

מוצא המילה קיימות כמכוונת פעילות הוא ביער של מרכז אירופה:
קיימות היער בישראל
פרופ' גבריאל שילר (יערן- מהנדס)


מבוא:


החלטתי לכתוב מאמר זה בתגובה להתעלמות של כל מי שעוסק באקדמיה ובחיי היום יום בתחום הקיימות מהעובדה שכבר היו מקרים בעולמינו שהתפתחות הציוויליזציה הובילה אותנו אל פי תהום, אילולי אנשים שחזו את העתיד לקרות בתחום שחיוני ביותר לחיי האדם במידה ותימשך ההשתוללות בניצול משאב טבע שעדין לא נימצא לו תחליף בפחם ונפט מי יודע מה היה קורה.


כל מי שקורא בוויקיפדיה ימצא שני ערכים: האחד קיימות והשני הנס קרל פון קרלוביץ. משני ערכים אלו יבין הקורא כי נושא הקיימות צף ועלה כבר החל מהמאה ה-16 ולא כפי שאקדמאים בכירים בתחום האקולוגיה בארץ סוברים שהוא תוצאת ועידת ריו.


הפקולטה ליערנות של הטכניון הפדרלי השוויצרי בציריך שוויץ בה למדתי נוסדה במחצית המאה ה-19, על מנת לחנך יערנים על בסיס ממשק יער מקיים שפורסם בכתב כבר בשנת 1713 כ – 274 שנים לפני ועידת ריו שהתקיימה בשנת 1987 ואישרה את מסקנות ועדת בורטלנד (מסמך רומא) בנושא הקיימות.


משחר ההיסטוריה ועד תחילת השימוש בפחם ולאחר מיכן בנפט שארע במאה ה-19 עץ היה חומר הגלם העיקרי לבניה ולאנרגיה שמתחדש באופן טבעי; הציוויליזציה האנושית התפתחה תוך כדי שימוש בעץ. כריתה חסרת מעצורים יצרה עם הזמן מחסור בעץ שגרם למלחמות רבות כדי לרכוש ולשלוט על משאב טבע זה. תרבויות עלו ושקעו עקב מחסור בעץ (30) . בנוסף , השמדת היערות על פני שטחים רחבים באזורים הרריים הובילה בעקבותיה התמוטטות מדרונות תלולים, גלישות קרקע, מפולות סלעים ושלג ודרדור אבנים, חסימת נהרות ויצירת ביצות, הרס ישובים והרג אנשים. התרבות האדם באירופה עם תום ימי הביניים ולכן הצורך באספקת מזון רבה יותר גרם לעליה ניכרת בהפיכת שטחי יער בעמקים ומדרונות מתונים לשטחים חקלאיים. גם העלייה ביצור התעשייתי (עיבוד מתכות, זכוכית, קרמיקה, עיבוד מלח, תחזוקת מכרות ועוד) הצריכו כמויות עצומות של עץ; ולא לשכוח כי התקופה הייתה תקופת הקרח הקטנה (מהמאה ה-15 עד המאה ה-18). לעץ הייתה ועדין ישנה חשיבות עצומה בכלכלה הכפרית כי ההכנסות אמורות לכסות את כל הצרכים הסוציאליים של האוכלוסייה הכפרית (הכנסייה והכומר, המרפאה האחות והרופא, גן הילדים ובית הספר העממי ועוד).


כבר במאה ה-15 הורגש מחסור רב בעץ לבניה. על פי הספר "הכיפה של ברונולסקי " שמתאר את בנית הכיפה של הדומו של פירנצה, נדרשו 15 שנים כדי לאסוף את העץ הדרוש באיכות וכמות לבנית הכיפה ובנית המנופים הגדולים להרמת החומרים הדרושים למרומים (המנופים הידועים מהשרטוטים של לאונרדו דה-ווינצי). המצב העגום של הטבע והיער גרם ליערנים המקצועיים במרכז אירופה לדאוג לעתיד אספקת העץ לדורות הבאים מבחינת "מה נוריש לבאים אחרינו". או בניסוח אחר "קיימות"; הם דנו באפשרויות השונות כיצד למשק את היערות כדי לקיים אספקת עץ ברת-קיימא לכל השימושים הנחוצים בחומר גלם זה(40) ולמנוע נזקים כבדים בחבלי הארץ השונים. דיונים אלו התגבשו לכדי תורת ממשק יער חדשה אשר הדגישה את המילה קיימות (Nachhaltigkeit; Sustainability). תורה זו הודפסה לראשונה בשפה הגרמנית בשנת 1713 בעיר לייפציג בגרמניה[40]. מחבר הספר Hans Carl Von Carlowitz היה הממונה מתאם מלך מדינת סקסוניה (אחד ממחוזות גרמניה של העת הנוכחית) על ממשק היערות והמכרות השונים בהרי ההרץ. הבסיס לכך הייתה השכלתו בתחום הגאולוגיה והיותו ממשפחת אצולה. בתום לימודיו הרשמיים יצא למסע שנמשך חמש שנים לשם השכלה כללית כנהוג לבני אצילים בתקופתו; הוא סייר ועבד בצרפת, אנגליה, איטליה ועוד וחווה את ההרס חסר המעצורים של היערות באירופה וראה שכל בעל גרזן היה פונה ליער לכרות את הדרוש לו לשם בניה (כל בניה) וחימום (כל חימום והסקה).
היערנים היו הראשונים להבחין בקשר שבין התפתחות העצים מאותו מין לבין תנאי הסביבה (תנאי בית הגידול) = תחילת האקולוגיה. שאלה שהתגלגלה בקרב יערנים - שהכירו היטב את הטבע באזור פעילותם - הייתה כיצד למשק את היער? הפתרון היה "אין לכרות יותר או פחות מאשר תוספת הגדילה השנתית"[22]. הגדרה זו גררה בעקבותיה את התפתחות תורת מדידת העצים על מנת לקבוע את תוספת הגדילה השנתית או התקופתית ולבסוף גם הביאה לידי פיתוח מנגנון לממשק היער שמורכב מטבלאות המתארות את התפתחות גדילת העצים שמתבססות על ממוצע גובה 100 העצים הגבוהים בהקטר (10 העצים הגבוהים לדונם) בגיל 50 [היות ומידת הצמיחה לגובה של העצים הוא פונקציה של זמינות משאבים בבית הגידול ולא של צפיפות העצים]. כמובן שגם חוקקו חוקים שונים לשם כריתה מסודרת של חלקות יער כדי לשמור עליו מתוך הבנת הקשרים שבין היער לבין איכות הסביבה; אספקת מים, שמירה על כפרים ועיירות בפני מפולות שלג, דרדור סלעים ואבנים וגלישות קרקע ועוד. 

ההכרח הדחוף לטעת מחדש חבלי ארץ גדולים מאוד (אירופה נטועה מהאטלנטי ועד האורל) הביא בעקבותיו את השימוש בזרעים מאותו המין אך ממקורות רבים ושונים (אקוטיפים שונים); דבר הנובע מהסירוגיות הרבה ביבולי הזרעים. חוסר ההצלחה בנטיעות מצד אחד והתפתחות טובה במקרים אחרים הביא בסופו של דבר להבנה הבסיסית ביערנות שאין לטעת מין מסוים בתנאי בית גידול שאינם תואמים את התנאים בבית הגידול בו נאספו הזרעים (=גילוי האקוטיפים). כלומר, נוצרה ההבנה למה שמכונה באנגלית
"Seed dispersal zone" ולדוגמה: אין להשתמש בזרעים של מין מסוים שנאספו ביער בגובה 50 מ' מעל פני-הים לשם נטיעת יער בגובה 1000 מ' מעל פני- הים כי ההתנהלות הפנולוגית והפיזיולוגית שונה [40,41,42,43] וכדומה. 

ומה בארץ:
מינים מחטניים בייעור , אורן ירושלים כדוגמא:


תמותה חלקית של עצי אורן ירושלים שנתגלתה בשנת 1972 ביער שער-הגיא, שניטע על ידי מחלקת היערות של ממשלת המנדט במיני מחטניים שונים בשנים 1936-1926 [9], יצרה גל של מחקרים למציאת הסיבות לתופעה זו [3]. בדיקת מהלך גידול הטבעות השנתיות ב- 30 עצי אורן ירושלים בריאים ו-30 פגועים ביער זה וגם בשמורת המסרק הראה כי הפעילות הקאמביאלית במסרק הייתה שונה מאוד מהפעילות ביער שער הגיא, וכי שינויים ניכרים במהלך עובי הטבעות השנתיות בין קבוצת העצים הבריאים והפגועים חלו לאחר שני חורפים שחונים במיוחד שהיו באזור בשנת 1962 ו-1965 [10]. בנוסף, נעשו מחקרים במורפולוגיה של העצים, בהרכב המונו-טרפנים בשרף העצה (הקסילם) בגזע, במגוון הגנטי של עצי אורן ירושלים הגדלים בשמורות השונות בארץ, וביערות שניטעו וגם באוכלוסיות שגדלות במדינות שונות סביב לאגן הים התיכון. תוצאות ממחקרים אלו הראו שיער שער-הגיא וגם יערות אחרים שניטעו באותה התקופה מכילים מגוון של פנוטיפים, כמוטיפים וגנוטיפים שנפוצים באוכלוסיות שונות סביב אגן הים התיכון בנוסף לגנוטיפ המזרח ים-תיכוני (המקומי) [12,13,14,17,29,32,34,36,37]. כלומר, לשם ייעור ניקנו זרעים באמצעות חברות זרעים זרות ומיעוט זרעים נאספו באוכלוסיות הטבעיות בארץ. אישוש לכך נימצא במסמכים של אגף הייעור המנדטורי שבגנזך המדינה [9]. כלומר, אגף הייעור המנדטורי עבר על הכלל של התאמה בין התנאים האקולוגיים באזור איסוף הזרעים (אקוטיפים) והתנאים באזור הנטיעה; גם אגף הייעור של ממשלת ישראל וזה של הקק"ל לא פעלו על פי כלל זה. הבעיה התפשטה ליערות רבים שניטעו לאחר קום המדינה מזרעים שנאספו ביערות שניטעו בתקופת המנדט והתבגרו [14]. דבר דומה נימצא גם בבדיקות גנטיות במין ברוש מצוי בארץ [25,31,33] בהם נמצאו גנומים האופייניים לאוכלוסיות ברוש טבעי הגדלים במזרח אגן הים התיכון, בים האגאי, בכרתים וברודוס. כמו כן ידוע כי גם זרעים של אורן ברוטיה, אורן קנרי ואורן הצנובר יובאו ממקורות שונים.

בשנת 1976 ו-1985 ניטעו בארץ- במסגרת ניסיון כלל ים תיכוני שיזם ה-FAO-וארגון ששמו Sylvae mediterranenenne - מספר חלקות ניסיון ובהם גדלים אקוטיפים רבים של אורן ירושלים ואורן ברוטיה ועוד. מחלקות אלו נלמד על ההבדלים הגדולים יחסית בצמיחת העצים ממקור גאוגרפי מסוים בבתי גידול שונים בארץ, מהשוני הרב בין אקוטיפים שונים בפעילות הפיזיולוגית שלהם ובעמידותם לתנאי מחסור במים בקרקע [2,21,23,24,37] ובעמידותם בפני כנימת המצוקוקוס [26].

אך בזה לא די; לא רק שמקורות הזרעים שהשתמשו בהם לא תאמו את התנאים האקולוגיים בארץ, אלא שגם הטיפול היעראי המתחייב ביערות המתפתחים (הדילולים) אם בכלל נעשו הם לא נעשו בהתאם לידע המדעי שנאסף על התפתחות העצים וטבלאות ההתפתחות שחושבו מנתונים אלו [19,30]. מסיבות בלתי מקצועיות לחלוטין נוצרה התנגדות מלהשתמש בטבלאות שחושבו באגף הייעור ואלו שחושבו במיוחד עבור הקק"ל כחלק מעבודת דוקטור בפקולטה ליערנות בעיר מינכן בגרמניה. בנוסף, חילופי מנהלים באגף לפיתוח הקרקע של הקק"ל הביאה לתפקיד אדם שחיסל את המחלקה לממשק יער ותפוקת עץ באגף הייעור בתואנה שקק"ל לא תתחרה בשוק העץ עם קבלנים פרטיים. התוצאה הייתה שאומנם סומנו העצים שחייבים בדילול ביערות אך המחסור בפקחים על הקבלנים הכורתים הביא לכך שנכרתו העצים הטובים והושארו אלו שסומנו לכריתה, המשמעות של מעשה זה ברורה לכל אחד.

"החורש הטבעי":


הצמחייה הנוכחית המכונה חורש אינה המקורית (הטבעית מקדמת דנא), אלא היא תוצאה של השפעות האדם מאז עזב את כור מחצבתו באפריקה והתיישב במרחבי המזרח התיכון [6]. זו צמחיה שראשית כל עברה סלקציה על ידי האדם אשר כרת כל חומר שטוב לשימושו והשאיר אחריו חומר שלא עמד בדרישותיו, למשל: כריתת עצים ישרי-גזע כדי לנצל אותם לכידונים, לקורות גג, משקופים, גדרות ועוד. כלומר, במשך הדורות ועד עתה עצים בהם הגנום הוא של גזע ישר נכרתו בתדירות גבוה ונשארו גנומים אחרים. בנוסף, היער והחורש נפגעו על ידי שרפות שהאדם הצית לשם ניקוי השטח לצורכי חקלאות ויש שהיא יצאה משליטה ופגע בשטחים גדולים בהרבה; או מאש שברחה ממקומות הכנת מזון וחימום. בתגובה לפגיעה על ידי האש מיני צמחים יצרו את האפשרות להתחדשות גם על ידי הנצה מהשורשים או מצוואר השורש. תופעה זו גרמה לתחרות רבה על אור ומשאבי מזון באותו בית שורשים בנוסף לתחרות עם בתי שורש אחרים. עד כמה הצפיפות הזו משפיעה על הגדילה לגובה של הגזע המרכזי ועל כמות הדיות של בית שורשים אחד או ליחידת שטח נימצא במחקרים [5,18,20,35] שמראים כי סילוק הנצרים הרבים בכל בית שורשים והשארת גזע מרכזי גורם לעליה משמעותית בצמיחה לגובה וגם מעלה את הדיות של הגזע הבודד אך מקטין באופן דרמתי את סך הדיות ליחידת שטח.


היער המעורב:


מרגע "שבשלו התנאים האקולוגיים" בחורש הטבעי וביער הנטוע, התחדשות טבעית של עצי המחט בתוך החורש ורחבי עלים בתוך היער הנטוע החלו לשנות את הגבול המלאכותי שבין שתי תצורות צומח אלו [4,7,8,11,27,28,38]. תהליך זה מובן מאילו ולו שאפו היערנים שלמדו יערנות ברמה אקדמית ושמו סוקצסיה. אך תופעה ברוכה זו לא הובנה בעבר על ידי אנשי הקק"ל מצד אחד של המתרס האידאולוגי וגם לא על ידי "אנשי הטבע" מהצד השני של המתרס שאמרו, יש לחסל את מדבריות האורן הירוקים והם לא היו מוכנים לחכות לזמן שהתהליכים האקולוגים יטביעו את חותמם ויתפתחו לנו יערות מעורבים בהתאמה לתנאים האקולוגיים בכל פינה ופינה בארץ.

מסקנות יעראיות:


הידע מהמחקרים הרבים בתחום של גנטיקה של אוכלוסיות עצי יער שנעשו במין אורן ירושלים אורן ברוטיה וברוש מצוי בארץ ובחו"ל מצביע על כך שבארץ ניטעו יערות ובהם אקוטיפים רבים ושונים של המין המסוים שנבדלים בתכונות רבות שחלקם אינם תואמים לתנאים האקולוגיים בהם נשתלו וגדלו ועל כן הם פגיעים יותר לשינויים קיצוניים בתנאי בית הגידול.

כדי לקיים את שטחי היער הנטוע בארץ יש להבטיח כי הגנום של העציים יהיה כזה שמסוגל לעמוד בתהפוכות אקלימיות. דרישה זו של התאמה בין הגנום לבין תנאי בית הגידול ניתנת להשגה על ידי שימוש בחידוש טבעי, כלומר, שימוש בפיזור זרעים טבעי מעציים שנבחרו במיוחד בגלל תכונותיהם היעראיות (עצי אם לזרעים), לכך דרושים כ-10 עצים בדונם [11,36]. התחרות העצומה (הברירה הטבעית) בין הזריעים הרבים המתפתחים תותיר בסופו של דבר את אלו המותאמים ביותר לתנאי בית הגידול ובכך ייווצר דור חדש של יערות שהם ברי-קיימא. לכך יש להוסיף את הצורך בדילולים (הקטנת מספר הפרטים ליחידת שטח; הקטנת שטח העלווה המדיתת) בהתאם לכושר הנשיאה של בית הגידול והכוונה היא בעיקר למאזן המים בבית הגידול [1,15,16,35] כדי לשמור על העצים מפני מזיקים ומחלות התוקפים עצים מוחלשים פיסיולוגית.

הידע ממחקרים בתחום הדיות של אלון מצוי, מין אשר מהווה את עמוד השדרה של החורש הטבעי במירב השטחים שהוא גדל בהם הביא למסקנה כי יש להשאיר רק את הגזע המרכזי בכל בית שורשים ולהסיר את כל הנצרים הנוספים, דבר שיתרום לעלית כמות הדיות של הגזע המרכזי ולגדילתו המהירה יותר, ומאידך לירידה רבה בכמות הדיות ליחידת שטח [35].

לאור שינויי אקלים בעולם המתבטאים בארץ בפחיתה בכמויות הגשם ועליה בעוצמתם (יותר נגר), עליה בטמפרטורה ובגרעון לרוויה של האוויר ועוד, יש צורך בגישה חדשה בתחום ממשק היער והיא שמירה שצפיפות העצים למיניהם ליחידת שטח (=כיסוי העלווה) תהיה פועל יוצא מזמינות המים בבית הגידול [15,16]

ביער מעורב של מחטניים ורחבי עלים יש להקדיש תשומת לב מיוחדת למבנה היער (מין העצים, שכבתיות נוף העצים ביער, חלוקת הקרינה ביער) בהתאם לתנאי בית הגידול, כדי לאפשר התפתחות מיטבית של תת-היער כדי שיגדל להוות את קומת הביניים ולא רק את שכבת התת יער [8 ].

נכון, מטלה זו דורשת מיומנות רבה בממשק היער ואופן דילול שכמעט ואינו קיים במדינה. רק בנקיטת פעולות ממשק יעראיות נכונות תובטח קיימות היער.


ספרות:

  • אונגר, יו., רוטנברג, א., רז-יסיף, נ., וחבריו, 2014. ממשק יער מונחה מאזן מים- מודל פשוט והשלכות על צפיפות העצים ביער יתיר. אקולוגיה וסביבה 5: 2, 172-180
  • גרינבלד, ק., שילר, ג., מלזק, ר., 1983. השונות בתכונות פיסיולוגיות באורן ירושלים טבעי בארץ. ליערן, 33: 1-4, 1-7.
  • דו"ח צוות המחקר על התייבשות עצי אורן ירושלים ביער שער הגיא 1975. ליערן, 25: 3-4, 33-35.
  • וויץ , י., 2013. דינאמיקת התפשטות אורנים מהיער הנטוע לשטחים פתוחים והשלכות על נוף הצומח בישראל. עבודת גמר לתואר מוסמך, מוגשת לפקולטה לחקלאות , מזון וסביבה של האוניברסיטה העברית בירושלים.
  • ווינשטין, א., השפעת דילול וגיזום על התפתחות החורש הטבעי של אלון מצוי בכרמל. רתם, כתב עט לנושאי שדה בוטניים בארץ-ישראל, 18: 79-92.
  • נאווה, ז., 1985. הקלימקס של החורש הים תיכוני- דמיון או מציאות? רתם, כתב עט לנושאי שדה בוטניים בארץ-ישראל, 18: 14-33.
  • נוי- מאיר, א., 2003. תהליכי התפשטות של אורן ירושלים מיערות נטועים לתוך שטחים טבעיים. עבודת גמר לתואר מוסמך מוגשת לפקולטה לחקלאות , מזון ואיכות הסביבה של האוניברסיטה העברית בירושלים.
  • קופר, א., 2011. תנאי קרינה ביער מחטני נטוע והשפעתם על התפתחות ותפקוד אלון התבור. עבודת גמר לתואר מוסמך , מוגשת לפקולטה לחקלאות, מזון וסביבה של האוניברסיטה העברית בירושלים,
  • שילר, ג., 1974. תולדותיו של יער שער הגיא. ליערן. 24: 3-4, 48-52.
  • שילר, ג., 1977. יחסי גומלין שבין התפתחות אורן ירושלים לבין תנאי הסביבה. ליערן 27: 1-4, 13-23.
  • שילר, ג., 1978. השפעת גורמי הסביבה על ההתחדשות הטבעית של יער אורן ירושלים. חיבור לקבלת התואר דוקטור לפילוסופיה, הוגש לסנט אוניברסיטת תל-אביב תשל"ח. 90 עמודים.
  • שילר, ג., 1985. אורן ירושלים טבעי: תפוצה וקשרים גנטיים. רותם, כתב עט לנושאי שדה בוטניים בארץ-ישראל, 18: 69-78.
  • שילר, ג., 1985.אורן ירושלים בכרמל. אקולוגיה וסביבה. 3: 1-2, 19-15.
  • שילר, ג., 1988. אורן ירושלים נטוע בישראל, סיכום עשר שנות מחקר. השדה כרך ס"ח, חוברת ז, עמודים 1397-1400.
  • שילר, ג., כהן, י., 1999. מאזן המים ככלי עזר בקבלת החלטות על ממשק נטיעות (עצי יער) באזורים צחיחים. אקולוגיה וסביבה 5: 2-3, 122-129.
  • שילר, ג., דוד-אונגר, יו., כהן, י. 2001. ידיעת שעור הדיות כגורם מכוון בממשק אקוסיסטמה ים-תיכונית- מקרה רמת הנדיב. אקולוגיה וסביבה 6: 3-4, 170-176.
  • שילר, ג., 2013. התנוונות ותמותה מוקדמת של אורן ירושלים בישראל בעקבות יבוא זרעים ממערכות אקולוגיות זרות. אקולוגיה וסביבה 4: 2, 167-175.
  • שמיר, צ., 1985. דינמיקה של התפתחות חורש אלון מצוי בהרי ירושלים, צמיחה, התחדשות ויבול בלוטים. רתם, כתב עט לנושאי שדה בוטניים בארץ-ישראל, 18: 14-33.
  • שפטר, א., 1974. טבלת יבול לאורן ירושלים בישראל. קרן הקיימת לישראל, אגף הייעור.

 

20. Agra, H., Ne'eman, G., 2011. Quercus calliprinos regrowth advantage under grazing in Mediterranean maquis and its management implications. For. Ecol. Mange. 261: 143-147.

21. David-Schwartz, R., Paudel, I., Mizrachi, M., Delzon, S., Cochard, H., Lukyanov, V., Badel, E., Capdeville, G., Shklar, G., Cohen, S.: 2016. Indirect evidence for genetic differentiation in vulnerability to embolism in Pinus halepensis. Front. Plant. Sci. 7, 768.

22. Grober, Ulrich 2007; Deep roots –A conceptual history of ‘sustainable development’ (Nachhaltigkeit). Wissenschaftszentrum Berlin für Sozialforschung gGmbH (Ed.): (Discussion Papers / Wissenschaftszentrum Berlin für Sozialforschung 2007-002).

23. Grunwald clara, Schiller, G., 1988. Needle xylem water potential and water saturation deficit in provenances of P. halepensis Mill. and P. brutia Ten. Foret mediterranenenne 10: 2, 407-414.

24. Klin T., Di Matteo G., Rotenberg E., Cohen S., Yakir D., 2012. Differential ecophysiological response of a major Mediterranean pine species across a climatic gradient. Tree Physiology 33:026-36.

25. Korol, L., Kara, N., Isik, K., and Schiller, G., 1997. Genetic differentiation among and within natural and planted Cupresus sempervirens L. east Mediterranean populations. Silvae Genetica, 46: 2-3, 151-155.

26. Mendel, Z., 1984. Provenances as a Factor in Susceptibility of P. halepensis to Matsucoccus josephi (Homoptera: Margarodidae). For. Ecol. and Manage, 9: 259-266.

27. Osem, Y., Yavlovich, H., Nitai, Z., et al., 2013. Fire-free natural regeneration in water limited Pinus halepensis forests: a silvicultural approach. European J. of For. Res. 132: 5-6, 679-690.

28. Osem, Y., Zangy, E., Bney-Moshe, E., Moshe , Y., 2011. Understory woody vegetation in manmade Mediterranean pine forests: variation in community structure along a rainfall gradient. Eur. J. Forest Res. DOI 10.1007/s10342-011-0542-0

29. Panetsos, K. P., 1981. Monograph of Pinus halepensis Mill. and P. brutia Ten. Annales Forestales (Zagreb), 9 (2), pp. 39-77.

30. Perlin, J., 2005. A Forest journey: The story of wood and civilization. The Countryman Press, Woodstock, Vermont 463 pp.

31. Roehle, H., 1991. Yield tables for Aleppo pine (Pinus halepensis) in Israel. Chair of Forest Yield Sciences, University of Munich, Germany.

32. Schiller, G., 1990. Variation in resin composition of Italian Cypress (Cupressus sempervirens L.) grown in Israel. Silvae Genetica, 39: 3-4, 89-95.

33. Schiller, G. and Waisel, Y., 1989. Among-Provenances Variation in P. halepensis in Israel. For. Ecol. and Manage, 28:141-151.

34. Schiller, G., and Korol, K., 1997. Electrophoretic analysis of diversity within Cupressus sempervirense L. growing in Israel. Israel J. of Plant Sciences 45: 1-8.

35. Schiller, G., 2000. Inter- and intra-specific genetic diversity of Pinus halepensis Mill. and P. brutia Ten. In: Ecology, Biogeography and Management of Pinus halepensis and P. brutia Forest Ecosystems in the Mediterranean Basin. pp. 13-35, Edited by G. Ne'eman and L. Trabaud. Backhuys Publishers, Leiden, The Netherlandes.

36. Schiller, G., et al., 2003. Estimating water use by sclerophyllous species under east Mediterranean climate. II. The transpiration of Q. calliprinos Webb. in response to silvicultural treatments. For. Ecol. and Manage, 179:483-495.

37. Schiller, G., Korol, L. and Shklar, G., 2004. Habitat effects on adaptive genetic variation in Pinus halepensis Mill. provenances. Forest Genetics 11(3-4): 325-335.

38. Schiller, G., Atzom, N., 2009. Performance of Aleppo pine (Pinus halepensis) provenances at the edge of the Negev desert: A review. J. of Arid Environments 73 (12): 1051-1057.

39. Sheffer, E., 2012. Reciprocal Colonization and Transformation of Mediterranean Ecosystems by Pinus halepensis and Quercus calliprinos.
Thesis submitted for the degree of "Doctor of Phylosophy"

40. Von Carlowitz, H., C., 1713. Sylvicultura Oeconomica. Verlegte J. F. Broun, Leipzig

41. Weinstein, A. 1989. Provenances evaluation of Pinus halepensis, P. brutia and P. eldarica in Israel. For. Ecol. and Mange, 26: 215-225.

42. Weinstein, A. 1989. Geographic Variation and Phenology of Pinus halepensis, P. brutia and P. eldarica in Israel. For. Ecol. and Manage, 27: 99-108

43. Weinstein, A. 1989. Phenology of P. halepensis at two sites in Israel. For. Ecol. and Manage, 26: 305-309.

44. Voltasa, J., Shestakovaa, T., b., Patsiouc Th., Matteo di G., Kleine, T. 2018. Ecotypic variation and stability in growth performance of the thermophilic
Conifer Pinus halepensis across the Mediterranean basin. For. Ecol. and Manage, 424: 205-215.

 

 

ספריית מרכז השל

מטרת הספריה היא להעצים סוכני שינוי לקיימות באמצעות שיתוף ידע על מכלול סוגיו - מאמרים, ספרים, מדריכים ועוד. הספרייה נבנית בתקופה זו מהחומרים הטובים ביותר בנמצא בכדי להכיר לעומק ולרוחב את תפישת הקיימות. מעוניינים להציע מסמך לספרייה? צרו עמנו קשר. קריאה נעימה!