בפתחה של המאה ה-21 ניתן לזהות שתי מגמות מרכזיות המעצבות את הצמיחה והפיתוח: התכנסות לערים ומשבר סביבתי אקלימי. כבר היום יותר מ-50% מהאוכלוסייה בעולם מתגוררת בערים ועד 2030 יעלה המספר ל- 70%. בישראל כבר מתגוררים מעל ל-90% מהאוכלוסייה בעיר. אם העיר היא ביתם של רוב האנשים בעולם, העיר חייבת לייצר פתרונות לצמיחה וחיים ראויים.
מזון והדרך אליו הוא ציר מרכזי בשתי המגמות – מזון איכותי, נגיש, בריא וטעים הוא ללא ספק ערובה לאיכות חיים. מנגד, גידול וייצור מזון, הסעתו, ובסופו של דבר השלכתו מהווים גורם משמעותי ביותר ביצירת גזי חממה ושינויי האקלים.
חקלאות עירונית מציעה אפיק חדשני לפיתוח איכות חיים בעיר וצמצום ההשפעה הסביבתית של תעשיית המזון. נייר עמדה זה מציג את ההשלכות החיוביות לחקלאות העירונית, ומתווה כיוונים למעורבותה של הרשות המקומית ביישום הנושא בעיר, ולסיכום המלצות ליישום בישראל.
קרדיט
נתמך בתמיכת קרן קונרד אדנאואר בישראל. דף הפייסבוק של הקרן בישראל.
נכתב על ידי ד"ר אורלי רונן, גליה צוקרמן ולביא קושלביץ.
