משבר האקלים ב 24 נקודות

משבר האקלים ב 24 נקודות

במרץ השנה קמה קבוצה של מדענים שהחלו לבחון את הבסיס המדעי  מאחורי תביעות של בני ובנות נוער בתנועת "ימי שישי למען העתיד". תוך חודש ימים פרסמה קבוצת עבודה הסכמה קטגורית מדעית אמפירית  ותמיכה בהנחות היסוד ובדרישות של הנוער הקוראות תגר על חוסר המעש של מדינות העולם לעמוד במה שלקחו על עצמם בהסכם פריז, לא כל שכן  בכול מה שדרוש באמת כדי להטות את הכף לגבי מצב החירום האקלימי. 

בעקבות כך, חוברה עצומה בשווצריה, אוסטריה וגרמניה עליה חתמו כ 27,000 מדענים וחוקרים באקדמיה. זה בעיני מסמך מרתק לכשעצמו- סיפור על לקיחת האחריות של מדענים (שהכל נעשה על ידם ללא תשלום) שהחליט לא לעמוד מנגד (או במגדל השן) ועם זאת, לא לוותר על סטנדרטים של קהילת המדע. 

תמצתנו את המסקנות שלהם (שעל כל אחד יש ביבליוגרפיה ענפה וראיות מדעיות) ברשימה אחת קריאה. למי שרוצה את כל הרקע – מוזמן לקרוא ב- 

The concerns of the young protesters are justified. A statement by Scientists for Future concerning the protests for more climate protection | GAIA 28/2 (2019): 79– 87

  1. הטמפרטורה הממוצעת העולמית כבר עלתה במעלה אחת, ביחס לתקופה בין 1850-1900. מחצית מהעלייה הזאת קרתה בשלושים שנים האחרונות. 
  2. השנים 2015, 2016, 2017, 2018 היו השנים החמות ביותר, עולמית, ברישום המודרני. 

  3. העלייה בחום היא כמעט כולה תוצאה של פליטות גזי חממה מעשה ידי אדם. 

  4. כבר, העלייה בטמפרטורה העולמית מגבירה את הסבירות של מצבי מזג אוויר קיצוניים במספר אזורי הגלובוס, כגון משקעים כבדים ושיטפונות, גלי חום ובצורות, ושריפות. 

  5. התחממות כדור הארץ היא גורם סיכון לבריאות האדם. מעבר להשלכות הישירות המוזכרות לעיל, השלכות עקיפות כוללות חוסר בטחון תזונתי, והפצת פתוגנים, ונשאי מחלות. 

  6. אם האנושות נכשלת במאמציה להגביל את ההתחממות למעלה וחצי, כפי שנדרש מהסכמי פריז, השלכות קיצוניות נוספות מצפות לאנושות וטבע באזורים רבים בעולם. 

  7. על מנת להגביל את ההתחממות למעלה וחצי בסבירות גבוהה, הפליטות של גזי חממה (ובעיקר C02) צריכות להצטמצם במהרה, ובמישור הגלובלי להגיע ל 0 תוך 20-30 שנים.

  8. לעומת זאת - פליטות ממשיכות לעלות. בהינתן הצעות מדיניות שכעת מונחות על השולחן, התחממות גלובלית עשוייה לחצות את רף 3 המעלות עד סוף המאה, וימשיכו לעלות לאחר מכן, הודות להמשך הפליטות, ולמערכות משוב מסלימות. 

  9.  בהתבסס על פליטות עכשוויות, תקציב הפחמן שנותר על מנת להגיע (רק) לעלייה של מעלה וחצי, יחזיקו כעשר שנים. ל 2 מעלות – הטווח עולה ל 25-30 שנים. 

  10. לאחר מכן, המין האנושי יחיה באוברדרפט של פחמן: יצטרכו להסיר את כל הפליטות הנוספות מהאטמוספירה במאמצים כבירים. ולא – יצטרכו לחיות עם כל ההשכלות הקיצוניות של התחממות גלובלית בקצב מוגבר.

  11. העלייה בטמפרטורות מגבירה את הסבירות של חציית קווים  אקלימיים עולמיים (tipping points), שמסמנים את יצירת מעגלי משוב מסלימים (positive feedback loops), כגון המסת קרח-העד בסיביר, שמתחתו ישנם מרבצים גדולים של מתאן, גז חממה עוצמתי במיוחד. יותר חום, יותר הפשרה, יותר פליטת גזים, יותם חום – וחוזר חלילה. מצב כזה יהפוך את הרעיון של חזרה למשטר החום הנוכחי לבלתי מציאותי לדורות העתיד.

  12. כעת, האוקיינוסים סופגים כ-90% מהחום הנוסף. כמו כן, ספחו כ-30% מה CO2 שנפלט עד כה. התוצאות של זה כוללות עליית מפלס הים, המסת קרח ים, החמצה (acidification) ודלדול של חמצן מומס באוקיינוסים. הגשמת מטרות הסכמי פריז חיונית להגנה על האנושות ועל הטבע, לרבות צמצום אבדן מגוון מינים ימיים ומערכות אקולוגיות ימיות, ובתוך זה קהילות האלמוגים שנתונים בסיכון. 

  13. החיים האנושיים נמצאים בסיכון בשל חציית הגבולות הפלנטריים (planetary boundaries). נכון ל 2015, שני גבולות נחצו עם מידה מסויימת של אי-וודאות (אקלים ושימושי קרקע), ועוד שניים נחצו בצורה קריטית: אבדן מגוון מינים והשתנות גנטית, וגם מחזורי החנקן וזרחן הביו-גיאו-כימיים.

  14. כעת אנו מתמודדים עם אירוע ההכחדה ההמונית הגדול מאז תקופת הדינוזאורים. קצב ההכחדה העולמי הינו פי 100 עד פי 1000 יותר מהיר לעומת הקצב לפני ההתערבות האנושית. רק ב-500 השנים האחרונות הוכחדו יותר מ 300 מינים חולייתיים שחיים על היבשה, והכמות של מינים חולייתיים נחקרים ירד כ-60% בין 1970 ל 2014.

  15. הגורמים של אבדן מגוון מינים כוללים מחד הרס בתי גידול ע"י חקלאות, כריתת יערות, ושיוני בשימושי קרקע כגון סלילת כבישים, ובניית יישובים. ומאידך, מינים פולשניים משחקים תפקיד, וכמו כן, דלדול שנובע מאיסוף יתר, דייג יתר, וצייד יתר. 

  16. משבר האקלים רק מוסיף למגמות הרסניות אלה. עם פליטות גזי חממה ממשיכות לעלות, כמחצית של מיני החי והצומח של עמק האמזונס, או איי הגלפגוס, לדוגמה, צפויות להיעלם עד 2100. כמו כן, התחממות היא איום מרכזי להמשך קיומם של ריפי אלמוגים. 

  17. אבדן אזורים חקלאיים ופוריות הקרקע, כמו ההרס הבלתי-הפיך של מגוון מינים ומערכות אקולוגיות, מאיימים על בסיס המשך קיום החיים, ומגבילים מאד את הבחירה והחלופות של דורות של התקופה הנוכחי ושל העתיד. 

  18. חוסר הגנה על קרקע, ים, מקורות מים מתוקים ומגוון מינים, מתפקד כמכפיל כח יחד עם משבר האקלים. זה מגביר את הסיכון שמחסור במי שתייה ורעב בארצות רבות יצית או יחמיר סכסוכים חברתיים וצבאיים, ויתרמו להגירה של אוכלוסיות אנושיות גדולות. 

  19. תזונה מקיימת הכוללת צמצום אכילת בשר, דגים, ומוצרי חלב, בנוסף לשינויים בשיטות חקלאיות ליצירת מזון חסכונית במשאבים, חיוניים לשימור מערכות אקולוגיות בקרקע ובים, ולטובת ייצוב שינויי אקלים. 

  20.  ייצור בשר מייצר פחות מחמישית הקלוריות שנצרכות ברחבי העולם, על שטחים שהם יותר מארבע-חמישיות של אזורי החקלאות, ופולט חלק נכבד של גזי חממה. מאחר והאזור החקלאי הזה כולל בתוכו שטחי מרעה קבועים, בנוסף לשדות דגנים, ושאי אפשר להמיר את הראשון לשני, עוד נתון חשוב: שמעל שליש מייבול הדגן בעולם הולך למזון לבעלי חיים. 

  21. מַעַבַר לצריכה ישירה של מזון מבוסס-צמחים, יצמצם את הצורך לשטחי גידול דגנים, וגם את פליטת גזי חממה, ותוסיף תועלות בבריאות הציבור. 

  22. סובסידיות ממשלתיות ישירות לתעשיות מבוססות דלק מחצבי מגיעות ליותר מ-100 מיליארד דולר אמריקאי מדי שנה. בהתחשב בעלויות החברתיות והסביבתיות (לרבות בריאות, וזיהומי אוויר ומים), סובסידיות גלובליות אחרי מסים הן גבוהות בהרבה. לפי מומחים של קרן המטבע (IMF), הן עולות 5 טריליון דולר לשנה, השווה ל6.5% של התל"ג העולמי (2014). 

  23. לפי העיקרון "המזהם משלם", העלות של נזקי אקלים צריכה להיות מחוברת לשריפת דלקים מחצביים. דרך אחת להפנים עלויות אלה היא להכניס מחיר ל CO2. אך, כל עוד שאין אנרגיות מתחדשות בעלות נמוכה, בהישג יד של כולם, הנטל הכלכלי צריך להתחלק בדרך אחראית והוגנת. פתרונות אפשריים כוללים תשלומים ישירים, או הפחתת מס למשקי בית רלבנטיים, ו/או ישירות לאזרחים. 

  24. בהתבסס על טכנולוגיות קיימות של אנרגיות מתחדשות וירידה משמעותית של עלויות, עליה ביכולות הייצור מסתמנת כאפשרית. כשזה יקרה, זה יאפשר מעבר משריפת דלקים מחצביים למערכת אנרגטית מבוסס מתחדשות, שתהיה לה היתכנות כלכלית, ושתיצור הזדמנויות כלכליות מבטיחות. 

ג'רמי בנשטיין

חבר צוות וממיסדי מרכז השל, מנחה תכנית העמיתים, מרכז ניהול ידע ופרויקט שיח

גם מרצה בנושא אתיקה סביבתית ומרכז את הסמינר המחקרי של התכנית הבינלאומית לתואר שני בלימודי סביבה בבי"ס פורטר של אוני' ת"א.

מתעניין בכל הקשור לחיבור בין סביבה, חברה, ערכים, ורוח.