מנכ

מנכ"ל מרכז השל ובנו במליאת האו"ם

דיווח מהאו"ם בניו יורק על הצגת הדוח הישראלי ליישום יעדי הפיתוח בר קיימא (SDGS) ונאומו של מנכ"ל השל בשם קואליציית SDGS של החברה האזרחית בישראל

אג'נדה 2030 לפיתוח בר קיימא שאושרה בעצרת הכללית של האו"ם על ידי כלל המדינות החברות בה, היא תכנית מדיניות מקיפה המשלבת בין יעדים חברתיים, כלכליים וסביבתיים ויחסי הגומלין ביניהם בראייה אינטגרטיבית ואסטרטגית.

במסגרת כינוס הפורום הפוליטי הבכיר במפגש “אג’נדה 2030 – יעדי פיתוח בר קיימא” שהתקיים באו”ם בניו-יורק בתאריך 17 ליולי 2019, הציגה מדינת ישראל את הדוח הראשון הבין-משרדי שלה המציג שעוסק ביישום יעדי הפיתוח (SDGs), זאת, לאחר שבתחילת אותו שבוע אישרה ממשלת ישראל החלטת ממשלה לפיה מעתה מדדי פיתוח בר-קיימא עולמיים ל-2030 ישולבו ויוטמעו בתוכניות אסטרטגיות של הממשלה, וישפיעו על התכנון ארוך הטווח של מדינת ישראל.

כנציג קואליציית SDGS של הארגונים לשינוי חברתי בישראל, שהוקמה בשיתוף מרכז השל לקיימות, מנהיגות אזרחית ואיתך מעכי, הוזמנתי להצטרף למשלחת הישראלית לאו"ם שכללה את השר להגנת הסביבה, מנכ"ל משרד הבינוי והשיכון, ראש מנהל התכנון, ונציגי ממשלה נוספים. 

האירוע נפתח באירוע חגיגי שכלל נאום מעורר השראה של המזכיר הכללי של האו"ם אנטוניו גוטרס. בנאומו הדגיש המזכיר הכללי כי פיתוח הוא לא מקיים אם הוא לא הוגן ושיוויוני,  המאמץ להבטיח שלא משאירים אף אחד מאחור צריך להיות בלב המאמץ ליישום יעדי הפיתוח בר קיימא. הוא סקר את תמונת המצב העולמית בדאגה רבה בנושאי עוני, אי שיוויון בין מדינות ובתוך מדינות, נגישות לבריאות, השכלה, שוויון הזדמנויות ואלימות כלפי נשים, פליטים ועוד.

את נושא שינויי אקלים הדגיש במיוחד, וציין כי שינויי אקלים נעים מהר יותר ממהירות התגובה של האנושות, ריכוז הפחמן באוויר הנו הגבוה ביותר מאז 3-4 מיליון השנים האחרונות, ובהיסטוריה כשהטמפרטורה היתה 3 מעלות יותר, מפלס הים היה גבוה ב 10-20 מטר. 

לצורך ההתמודדות עם המשבר הוא קרא לשיתוף פעולה בין מגזרי, הסתת השקעות מסיביות, הדגיש את התפקיד המרכזי שיש למגזר הפרטי כדי להבטיח שגשוג והבטחת יישום יעדי הפיתוח בר קיימא. לבסוף, המזכיר הכללי של האו"ם קרא באומץ למנהיגי העולם לא לבוא עם נאומים מרשימים לדיונים, אלא לבוא ולהציג פעולות קונקרטיות, תוכניות עבודה ומחויבות להאיץ את העמידה ביעדי הפיתוח בר קיימא והסכם פריז. להבנתו "אזרחי העולם לא רוצים לשמוע הבטחות ריקות מתוכן, הם תובעים שינויים דרמטיים המתחייבים נוכח האתגרים".

במעמד הצגת הדיווח של ישראל הוצג סרטון שהופק למטרה זו בכיכובה של לוסי הריש ולאחריו הציג השר להגנת הסביבה זאב אלקין בשם ממשלת ישראל את ההתייחסות לדווח ובנאומו הוא הדגיש את התרומה של החדשנות, כושר ההמצאה והטכנולוגיה הישראלית בסיוע למימוש יעדי הפיתוח בר קיימא וצמצום פערים בארץ ובעולם.

לאחר הסרטון היתה לי הזכות להציג בשם "קואליציית SDGS של הארגונים לשינוי חברתי בישראל"  את הדו"ח שנכתב ע"י הקואליציה, שמסכם עבודה של שנה, במהלכה זוקקו המלצות לעקרונות ולמנגנונים לשילוב החברה האזרחית בגיבוש תוכנית העבודה למימוש יעדי ה SDGS (הדו"ח צורף לדווח של ממשלת ישראל והוגש לאו"ם). בנאומי הדגשתי כי האתגר הכי גדול שעומד לפתחנו בישראל, הוא כיצד נבטיח שגשוג ורווחה לכל חלקי האוכלוסייה בישראל בגבולות הפלנטריים. את זאת נוכל להבטיח רק על ידי מתן הזדמנות שווה לקבוצות המוחלשות והפגיעות בחברה, להיות שותפים בעיצוב המדיניות ומציאת הפתרונות.  

ולבסוף, בשם הדור שלו, עלה בני בן ב- 15 אור וייס ונשא נאום במהלכו הוא הדגיש את הדאגה של הצעירים לגורל כדור הארץ וקרא לממשלה לנקוט בצעדים דחופים כדי לעבור לכלכלה שמבוססת על אנרגיות מתחדשות ולהפסיק את השימוש בדלקים פוסיליים. בפניה נרגשת למנהיגי העולם הוא קרא לנקוט בכל הצעדים ההכרחים כדי להבטיח לבני דורו הזדמנות שווה, ולוודא שלא משאירים אותם מאחור.

לצפייה בדווח המלא של ישראל מתוך ערוץ שידורי האו"ם ניתן לצפות בקישור החל מהדקה 1:04:40. לצפייה בנאום שלי ושל אור וייס בני, ניתן לצפות כאן:

בתום הדווח של ישראל, הוצגו לישראל שאלות מנציגי המדינות האחרות, בין המגיבים לדו"ח של ישראל בלטו נציגי ארגונים המזוהים עם הרשות הפלסטינית שתקפו את ישראל על מדיניותה המפלה כלפי אזרחים פלסטינים, להם השיב השר זאב אלקין כי לא חייבים לנצל כל הזדמנות לדיון פוליטי.

אחר הצהרים ישראל קיימה אירוע צד מרשים בהשתתפות חברות עסקיות וארגונים חברתיים שמציגים חדשנות טכנולוגית וחברתית במענה שלהם ליישום יעדי הפיתוח בר קיימא. נציגי משרד החוץ ציינו כי היה זה אחד מהאירועים הגדולים שישראל הפיקה באו"ם.

המפגש עם התהליכים הבינלאומיים שלרב קוראים עליהם בעיתונות היה מרתק ומעורר השראה. נפגשתי עם אנשים מעניינים מכל העולם, וניכר שנעשה מאמץ אמיתי וכן מצד האו"ם להוביל לשינוי באמצעות המסגור של יעדי הפיתוח בר קיימא ל- 2030, אך למרות המאמצים הרבים המושקעים, קצב השינוי איטי מידי בהעדר מנגנוני בקרה, ואכיפה בין לאומיים משמעותיים.

בישראל, הונחה תשתית ראשונית שממפה תמונת מצב ראשונית, ומסדירה בהחלטת ממשלה בניית מנגנון להטמעת היעדים במדיניות הממשלה, אך האתגר של החברה האזרחית המייצגת שכבות ומגזרים שונים בחברה הישראלית, הוא להבטיח כי היא משולבת בתהליך גיבוש המדיניות ובמנגנוני קבלת ההחלטות ליישום יעדי הפיתוח בר קיימה במנגנונים מוסדרים מצד אחד, ומאידך, לבצע מעקב אחר אופן גיבוש ויישום המדיניות ולהצביע על כשלים, ונקודות עיוורון בעבודת הממשלה.

ויקטור וייס

איש חינוך, סביבה וידיעת הארץ, יזם, מנהל, מעורר השראה ויצירתי, בעל חזון ומעוף. בוגר תכנית העמיתים של מרכז השל מחזור ו', ובוגר התכנית למנהיגות  חינוכית במנדל, בעל תואר ראשון בגיאוגרפיה וחינוך ותואר שני במנהל מערכות בריאות.

בעברו ניסיון רב בתחום ההדרכה והניהול, ייסד וניהל את התחומים הגנת הסביבה, ידיעת הארץ ומורשת בצה"ל. לאחר 23 שנים בשירות צבאי, פרש לגמלאות. בפברואר 2016 החל בתפקידו כמנכ"ל מרכז השל לקיימות.