סיכום 2018 מסביב לעולם

סיכום 2018 מסביב לעולם

שנה חדשה נפתחת השבוע, וזה בדיוק הזמן לבדוק איך עברה עלינו שנת 2018.

היה לנו חם

אז נתחיל בכך שזו היתה שנה שבה הטבע השתולל. ממש כך, והאירועים הקיצוניים שחווינו הם בעצם התוצאה הברורה ביותר של שינויי האקלים שעוברים על כדור הארץ.

כדאי לזכור שהשנה נשברו שיאי חום מעומאן ועד יפן – בעומאן שיא עולמי של 42.6 מעלות בלילה; את קנדה פקד גל חום שהגיע כמעט ל-38 מעלות וגרם לפחות ל-70 הרוגים, רובם בדירות ללא מיזוג אוויר וגישה לשירותי בריאות; וביפן נמדדה הטמפרטורה הגבוהה ביותר בכל הזמנים – 41.1 מעלות, 12 מעלות מעל הממוצע, וגם שם היו מעל 40 הרוגים, ועוד אלפים פונו לבתי חולים.

אז מזג האוויר בעולם משתולל, והנזקים בחיי אדם וברכוש היו גדולים מאד. הוריקנים עוצמתיים במיוחד עברו על דרום מזרח ארצות הברית, טייפונים קטלניים פגעו במזרח אסיה, וגלי חום חריגים משולבים עם יובש קיצוני גרמו להשתוללות שריפות ענקיות בקליפורניה וביוון - אבל גם בחוג הארקטי בצפון הרחוק, כולל באלסקה, נורבגיה וצפון רוסיה.

הקרחונים נמסים

השנה נמשך ואף התעצם תהליך המסת הקרחונים בקטבים, בעקבות עליה בטמפרטורה הממוצעת שלהם, והתהליך מעצים את עצמו ומתפשט בצורה די מבהילה. בגרינלנד, למשל, התנתק ממדף הקרח היבשתי קרחון שאורכו כ-6 ק"מ, שזה כמעט חצי ממנהטן, בתהליך שנמשך 30 דקות בלבד, וגרם לעליה מיידית במפלס הים בסביבתו. עוד שברי קרחונים קטנים יותר – אבל עדיין די גדולים – משייטים להם בין הקוטב הצפוני לאירופה.

העולם פועל בנושא האקלים – עוד לא מספיק

המאמצים לבלימת משבר האקלים נמשכו גם השנה, אבל מה שהכי בלט הם אזהרות המדענים. דו"ח של סוכנות האקלים של האו"ם קבע, כי חלון הזמן שנותר לאנושות לנסות ולבלום את המשבר הוא עד שנת 2030. 12 שנים בסך הכל. דו"ח של ממשלת ארה"ב קבע, שבנוסף לפגיעה בחיי אדם ובאיכות החיים, שינויי האקלים יפחיתו ב-10% את התוצר הלאומי הגולמי, ומדובר על פגיעה של מאות מיליארדי דולרים בכלכלה האמריקנית עד סוף המאה.

הנשיא טראמפ, כצפוי, הגיב על הדו"חות האלה במשפט קצר ואמר "אני לא מאמין לזה", וארה"ב בנתה בוועידת האקלים האחרונה ציר של מתנגדים למדיניות העולמית יחד עם רוסיה, סין וסעודיה, ואף פעלה שם לקדם את המשך השימוש בפחם ובדלקים מחצביים אחרים.

אבל זה המקום לציין, שהשנה היתה קפיצת דרך משמעותית דווקא במדיניות של ישראל בנושא האקלים. הממשלה החליטה שעד שנת 2030 יופסק השימוש בפחם לייצור חשמל, וייאסר על יבוא מכוניות המונעות בדלק. במקביל, החל תהליך להקמת אלפי עמדות לטעינת רכבים חשמליים, שיאפשרו את המעבר, והוסרו חסמים בירוקרטיים להתקנת פאנלים סולריים על גגות הבתים.

ובנוסף לכך, מי אם לא האפיפיור בכבודו ובעצמו החליט השנה להתערב, ולהביע דעה על הקשר בין משק האנרגיה ושינויי האקלים. האפיפיור פרנסיס אירח בואתיקן וועידה ראשונה מסוגה עם בכירי תחום האנרגיה בעולם, ואמר ש"האנושות צריכה אנרגיה, אבל אסור שהאנרגיה תהרוס את האנושות".

הפלסטיק שוטף אותנו – זו מלחמה!

השנה חלה התעוררות עצומה במודעות לסכנה שהעולם יוצף בפלסטיק, ומדינות, חברות וארגונים עלו מדרגה בפעילות לבלימת הסכנה הזאת. בעולם נצרכות מידי שנה 5 טריליון שקיות, שזה יוצא בערך 2 מיליון שקיות בדקה. בכל שנה נשטפים לימים ולאוקיאנוסים 13 מיליון טונות של פסולת פלסטיק, שלרוב מתפרקת לחלקיקים זעירים שהדגים אוכלים, או שהיא נסחפת ויוצרת איי פלסטיק ענקיים בלב האוקיאנוסים.

החדשות הטובות הן שהקמפיין נגד פסולת הפלסטיק התרחב השנה לכל העולם, וב-60 מדינות בעולם כבר הטילו איסורים או הגבלות על שימוש בשקיות וכלים חד פעמיים. במצרים מנסים לנקות את הפלסטיק מהנילוס; חוף השנהב מעודדת מהלכים של ניקיון חופים מפלסטיק; מרוקו וקניה אסרו לחלוטין על שימוש בשקיות פלסטיק; ובזימבבווה נלחמים דווקא במוצרי הקל-קר, שלא מתכלים לעולם. וגם אצלנו התפרסמו נתונים משמחים, שמראים שהטלת התשלום הצנוע של 10 אגורות על שקיות הפלסטיק בסופרים הביאה לירידה של 80 אחוזים בצריכה שלהן.

ובהחלט עם קשר לקמפיין העולמי הזה, באה השנה עסקת המכירה של חברת סודה סטרים לפפסיקו העולמית ב-3.2 מיליארד דולר. סודה סטרים מזוהה עם בריאות ודאגה לסביבה, והיא מצמצמת את פסולת הפלסטיק בשל הוויתור על בקבוקי שתיה מוגזת, ולכן מדובר בצעד אסטרטגי עבור פפסיקו, שנכנסת למסלול סביבתי ובריאותי בהתאם לשינוי בטעם הציבור.

עוד חברות ענק שפועלות בתחום זה ומנסות לתקן את דרכן הן מקדונלדס, שהכריזה שתוציא את הקשיות מכל המסעדות שלה בבריטניה ובאירלנד - ומדובר בצמצום של כמעט 2 מיליון קשיות בכל יום; סטארבקס, שהודיעה שעד שנת 2020 היא תוציא את קשיות הפלסטיק מכל 28,000 בתי הקפה שלה בכל העולם, ותחליף אותם - וגם את מכסי הכוסות - מחומר פלסטי לחומר מתכלה; דנקין דונאטס שעוברת מכוסות קל-קר לכוסות נייר; ורשת בתי הקפה הבריטית קוסטה, שהתחייבה למחזר כחצי מיליארד כוסות טייק-אווי שהיא  מוכרת בשנה בכאלפיים בתי הקפה שלה.

ובעולם הסלבס והאופנה

השנה היתה לא מעט פעילות של מובילי דעה בעולם התרבות, הבידור  והאופנה בנושא אקלים וסביבה. אייקון האופנה ז'אן-פול גוטייה הכריז כי לא ישתמש יותר בפרוות בקולקציות האופנה שלו. והצטרף בכך לסטלה מקרטני, ראלף לורן ואחרים שכבר הצהירו על נטישת הפרוות.

דוגמנית העל הברזילאית ג'יזל ממשיכה להפגין מחויבות להגנה על חיות הבר, ועושה הרבה שימוש בחשבון האינסטגרם שלה לקדם מטרות סביבתיות וחברתיות ברחבי העולם. בין היתר היא מקדמת שם מוצרי אופנה שההכנסות מהם נתרמות לקרן להצלת פילים באפריקה, הנאבקת במנהג הנוראי של הרג פילים כדי להשתמש בחטי השנהב שלהם.

וגם ליאונרדו דיקפריו, הידוע בחיבתו לטבע ולסביבה, ממשיך לתרום להצלת ערכי טבע במקומות אקזוטיים, והשנה היעד שלו היה איי סיישל, שרבים בוחרים בהם בתור יעד רומנטי במיוחד לירח הדבש שלהם. תרומת המיליונים של דיקפריו נועדה לסייע בהגנה על שוניות האלמוגים שסביב האיים, ועל הצומח ובעלי חיים הנדירים שבהן.

ולפני סיום אני רוצה להזכיר לכולם שהכל מתחיל בעצם בהתנהגות שלנו, בעיקר בנושא הצרכנות. שיוצאים לקניות צריך לזכור לצאת עם סלים או תיקי בד ולא שקיות, כשמזמינים טייק אווי הביתה להדגיש שלא צריך סכו"ם מפלסטיק, לארח בבית עם כלים אמיתיים ולא חד פעמיים, ולסרב במסעדות לקשי השתיה המיותרים. כשנפחית את הצריכה – גם הבעיות יקטנו באופן משמעותי.

שתהיה לכולנו שנה טובה וירוקה. 

נאור ירושלמי

סגן ראש עיריית נס ציונה ומחזיק תיק סביבה וקיימות. מייסד מיזם "הצווארון הירוק" ויועץ בנושא קשרי ציבור וסביבה. בעבר - מנכ"ל חיים וסביבה - ארגון הגג של ארגוני הסביבה בישראל, דובר המשרד לאיכות הסביבה ואוניברסיטת תל-אביב, ומנהל מחלקת ההסברה של שגרירות ישראל בוושינגטון. בעל תואר שני במדיניות ציבורית מאוניברסיטת ת"א ובוגר תכנית העמיתים של מרכז השל לקיימות.