מקימים קהילת

מקימים קהילת "צווארון ירוק" בישראל

לפני כשנה וחצי, כששיגרתי לכמה חברים מייל, עם כמה משרות ירוקות שהצטברו אצלי, וכתבתי בשורת הנושא "הצווארון הירוק", עוד לא חשבתי שאני מייסד מיזם שימשוך אליו במהירות אלפי אנשים, ומתחיל לבנות - אולי לראשונה בארץ – קהילת "צווארון ירוק" אמיתית.

מאז אותו מייל קצר, הוצאתי כבר 17 ניוזלטרים חודשיים, שבכל אחד מהם הוצעו עשרות משרות ירוקות חדשות בכל מגזר אפשרי; הקמתי קבוצת פייסבוק תוססת, עם נתוני פעילות גבוהים במיוחד שעלו בה עד כה לפחות 1,500 משרות; והמיזם התרחב גם ללינקדאין, לטוויטר ועוד.

והמספרים באמת מרשימים, אפילו אותי. מידי חודש מצטרפים כמאה איש לפחות לרשימת התפוצה של הניוזלטר, שבה כבר קרוב ל-3,500 חברים, ומספר כפול מזה מצטרפים מידי חודש לקבוצת הפייסבוק. בממוצע עולות מידי יום בקבוצת הפייסבוק 6 משרות חדשות, והשיא היה 17 משרות ביום אחד (וזה קורה לפחות פעמיים בחודש). מעל 3,000 מהחברים בקבוצה מוגדרים "פעילים" (כלומר עושים לייקים, מעלים תגובות, משתפים וכו'), 55% מהם הן נשים, ולמרות שהרוב המכריע הוא מישראל, יש ביניהם גולשים רבים מארה"ב, גרמניה ואפילו מהודו, תאילנד ופרו...

כבר יותר משנה שאנשים זרים לגמרי פונים אלי בכנסים סביבתיים ובמפגשים באקדמיה, בממשלה וכמובן בארגוני הסביבה, ומביעים בהתרגשות יוצאת דופן את מה שהם חושבים על "הצווארון הירוק", בעיקר תוך שימוש במונחים של אופטימיות ותקווה: "זה מוכיח לי שלמדתי את הדבר הנכון ולא בזבזתי את זמני... יש לי בשביל מה לקום בבוקר... מרגש לראות ונותן המון תקווה... שינוי דרמטי בשוק הזה...כיף לראות כמה משרות יש בתחום שלנו...זה היה חסר במשך כל כך הרבה שנים...".

כמובן שאני שמח ש"הצווארון הירוק" עוזר לכל-כך הרבה אנשים, אבל עכשיו כבר לא מדובר רק בכמה משרות שמופצות לחברים, אלא במחויבות של ממש – לקדם את קהילת "הצווארון הירוק" בישראל. אחרי הרבה שנים בארגוני הסביבה אני רואה חשיבות בחיזוק המעגל המתרחב של אנשים שהסביבה יקרה להם. רבים מהם מנסים להפוך את דרך החיים והאמונה שלהם  גם לערוצי פרנסה, וכאן נכנס המיזם הזה, שמיועד להקל עליהם להצליח בכך.

נדמה שהיום יש "התפוצצות" של אפשרויות לימודים באוניברסיטאות ובמכללות בתחומים הרחבים של קיימות וסביבה. ממכללות כינרת ותל-חי בצפון, דרך אוניברסיטת חיפה והטכניון, רופין והבינתחומי, תל-אביב ובר-אילן, ועד העברית, עזריאלי, סמי שמעון ובן-גוריון בנגב. אפשר למצוא מסלולי לימודים מגוונים בהנדסה (סביבה, מים, כימיה), ניהול משאבי טבע וסביבה, גיאוגרפיה, עירוניות ותכנון – וגם צירופים שלא הכרנו בעבר כמו כלכלה וסביבה, קיימות ומדיניות, משפט וסביבה, חקלאות וסביבה ועוד ועוד...

אבל מה יעשו מאות הבוגרים המשתחררים מידי שנה עם התואר הנכסף? האם יש מספיק מקומות עבודה בשביל כולם, והאם במקומות העבודה מעריכים את העובדה שהבוגרים הטריים מגיעים ממוקדים וחדורי אמונה בחזון הקיימות? ובואו לא נשכח שלא כל אנשי "הצווארון הירוק" הם "בוגרים טריים". יש לא מעט אנשים יותר וותיקים ובעלי ניסיון רב, מהנדסים, מתכננים, אנשי פארמקלצ'ר וחינוך סביבתי, שפעילים בתחום כבר שנים רבות, וגם הם מחפשים אתגרים תעסוקתיים חדשים.

בקיצור, הדרך שלנו עוד ארוכה. אני מזמין את כולם להצטרף לקהילת "הצווארון הירוק", בין אם בצד שמציע תעסוקה ובין אם בין מחפשי העבודה. ביחד נוכל לבנות קהילה מגובשת ומשפיעה, שתקדם קיימות אמיתית ולטווח הארוך בישראל. 

נאור ירושלמי

סגן ראש עיריית נס ציונה ומחזיק תיק סביבה וקיימות. מייסד מיזם "הצווארון הירוק" ויועץ בנושא קשרי ציבור וסביבה. בעבר - מנכ"ל חיים וסביבה - ארגון הגג של ארגוני הסביבה בישראל, דובר המשרד לאיכות הסביבה ואוניברסיטת תל-אביב, ומנהל מחלקת ההסברה של שגרירות ישראל בוושינגטון. בעל תואר שני במדיניות ציבורית מאוניברסיטת ת"א ובוגר תכנית העמיתים של מרכז השל לקיימות.