מעבר צודק (Just Transition)

אירוע היוועצות עם נציגי חברה אזרחית

מעבר צודק (Just Transition) למשק דל-פליטות

24 בנובמבר, 2019 

מאת: אביבה שמש, מרכז השל לקיימות

במעבר למשק דל-פחמן (המבוסס על אנרגיה ממקורות מתחדשים) גלומים יתרונות לכלל תושבי ישראל, אך כדי שכולם יוכלו ליהנות מיתרונות אלה יש ליישם את המהלך באופן צודק מבלי ליצור פערים חברתיים חדשים או להעמיק את הקיימים. מרכז השל שמלווה את תהליך ישראל 2050 בהובלת המשרד להגנת הסביבה, פועל מול מובילי משרדי הממשלה הרלוונטיים כדי להבטיח שנקודת המבט של נציגי החברה האזרחית מושמעת בשולחנות הדיונים ובצמתי קבלת ההחלטות. לפיכך, קיים מרכז השל לקיימות ב-24 בנובמבר היוועצות רחבה עם נציגי החברה האזרחית ואנשי אקדמיה, בצידה של ועידת האקלים הישראלית הרביעית. באירוע שאורגן בצורה של ארבעה שולחנות עגולים (אנרגיה, תעשייה ופסולת, ערים ומבנים ותחבורה), השתתפו כ-65 איש ואישה שייצגו קבוצות מגוונות בחברה הישראלית וקיימו דיונים ערים על יעדי הממשלה להפחתת פליטות גזי חממה. מטרת האירוע היתה לבחון את יעדי הממשלה להפחתת פליטות בעין ביקורתית ולמפות את ההזדמנויות לצמצום האי-שוויון החברתי והכלכלי ולשיפור איכות החיים של כלל התושבים ובריאותם. ההמלצות שנאספו על ידי מנחי השולחנות והמתעדים יוגשו למגבשי התוכנית הלאומית וישמשו קו מנחה ליישומה. מסביב לשולחנות, נכחו גם נציגי משרדי הממשלה הרלוונטיים שהציגו את היעדים והמדדים שגובשו, והוזמנו עשרות נציגים מארגוני חברה אזרחית  ואנשי אקדמיה, המתמחים בחברה הערבית והחברה החרדית, ארגוני נוער, מומחים לתכנון עירוני, מומחים בתחום האנרגיה, התעשייה, והתחבורה. כך למשל, נכחו נציגים מטעם "15 דקות", סיכוי, הג'וינט, מרכז אדווה, הפורום לעירוניות, מכון ברוקדייל, העמותה לכלכלה בת-קיימא, דרור ישראל, הוועדה לאנרגיה כשרה, גרינפיס ישראל, אדם טבע ודין, איתך-מעכי, אזרחים למען הסביבה, וכח לעובדים; נציגים מטעם רשויות מקומיות כמו אשכול נגב מערבי, רהט, ווואדי עתיר בנגב; וכן מומחים בכירים מהאקדמיה. אירוע זה היה חדשני וייחודי במספר היבטים. ראשית, מגוון תחומי המומחיות של המשתתפים ומספרם היה מרשים. שנית, הדיון שהתקיים קשר את נושא האקלים לסוגיות של אי-שוויון חברתי והמחיש שהמשבר בפניו אנו ניצבים מתרחש בהקשר חברתי מסויים שאת מאפייניו יש לקחת בחשבון כאשר מתווים את מדיניות האקלים של ישראל. בנוסף, תהליך ההיוועצות עם החברה האזרחית איפשר דיון משתף שבמהלכו הועלו רעיונות ונדונו סוגיות חברתיות, שהרחיבו את מנעד הידע והפתרונות, ולמעשה הפך למכפיל כוח של תנועה האקלים בישראל.

מנין צמח הרעיון לקיומו של האירוע?

בשל מקומו המרכזי של מרכז השל בהתנעת התהליך הממשלתי, ראינו לנכון להוביל את הדרך ולהנחיל בלבבות את הרעיון של הפחתת פליטות גזי חממה בגישת "מעבר צודק. גישה זו מתחשבת בצרכיהן של אוכלוסיות מודרות ומוחלשות בחברה, שבדרך כלל אינן שותפות למהלכי תכנון, כדי לתת להן את ההזדמנות להשפיע על החלטות המתקבלות בתהליך 2050. במלים אחרות, מרכז השל מקדם מעבר צודק ומכליל (inclusive and just transition) למשק דל פחמן בישראל. המהווה שעת כושר לצמצום אי שוויון חברתי וכלכלי בישראל. תפישה זו תופשת לה אחיזה מתרחבת בעולם כמנוף למעבר למשק נקי ודל-זיהום המיטיב עם כלל האוכלוסיה. 

הדיון שהתפתח היה ער ופורה שייצר תובנות חשובות והמלצות שתועדו  ויתווספו למסמך עמדה שאנו מחברים בימים אלה בנושא מעבר צודק ושילובו כתפיסת יסוד בתוכנית הלאומית המתגבשת. 

להלן מספר דוגמאות להמלצות שעלו על ידי משתתפי השולחנות:

אנרגיה:  המהפכה במשק האנרגיה והפיכתו מריכוזי למבוזר על ידי מתן רשיונות להתקנת לוחות סולאריים לייצור  חשמל מאנרגית שמש מהווה הזדמנות כלכלית מצוינת למשקי הבית. החשש הוא, שרק השכבות החזקות מבחינה סוציו-אקונומית יהנו ממהפכה זו. נדרש על כן מנגנון שיוודא שכולם "עולים על הספינה". יש להכין תוכנית מפורטת ליישום המהלך, להנהיג תעריף חשמל שונה בפריפריה החברתית, להעניק הלוואות זעירות או ערבויות להלוואות לאוכלוסיות באשכולות נמוכים. ניתן לחשוב על החדרת מודלים של קואופרטיב שחבריו יקנו ביחד את הפאנלים הסולריים אך גם יתחלקו ברווחים, ולהשית מיסים על בעלי בתים רחבי מידות. 

המעבר לאנרגיות מתחדשות צפוי לייצר מקומות עבודה חדשים ונוספים בהיקף רחב יותר משוק העבודה הקיים בתעשיות הנשענות על אנרגיות פוסיליות. זו הזדמנות לקדם הכשרות, ולחשוב כיצד לשלב מובטלים ודורשי עבודה במהלך.

תחבורה: המשתתפים היו בדיעה שיש קריטריונים שחשוב להקפיד עליהם כשמתכננים תחבורה ציבורית המותאמת לקשישים, שאינם נוגעים ישירות לתדירות השימוש של ציבור זה בתחבורה ציבורית. תחבורה צריכה להיות נגישה, ללא מדרגות, ללא מפלסים, עם ידיות אחיזה בולטות ומושבים נוחים, ומערכת כריזה ממוחשבת. עליה להיות זמינה עם פריסה רחבה של תחנות שתאפשר נסיעה "מדלת לדלת", ושעות תפעול שמתאימות לציבור הקשישים. תחבורה ציבורית לקשישים צריכה להיות זולה ואפילו ללא עלות מחוץ לשעות העומס. המניעים הישירים שגורמים לקשישים להשתמש בתחבורה ציבורית (בהנחה שכבר הקפידו על שלושת הקריטריונים לעיל) הם: הימצאות מדרכה (במצב טוב, מוארת, רחבה, ישרה), הימצאות מרחבים מסחריים מסביב (על פי מחקרים מרחבים מסחריים הופכים את החוויה לבטוחה יותר), תנועה דלילה של כלי רכב בקרבת מקום.

מרכז השל ימשיך להיות מעורב בתהליך הממשלתי ולהבטיח את מעורבותה של החברה האזרחית בדרך להפיכתו של המשק הישראלי לדל-פליטות, משגשג וגם צודק.