תכנית לאומית אסטרטגית לישראל לשנת 2050 להבטחת שגשוג הכלכלה, החברה והסביבה בישראל

רקע

מדינות העולם סמנו את האתגר הגדול ביותר של המין האנושי מאז ומעולם: לעצור את התחממות הכדור בסף של 1.5 מעלות צלזיוס בלבד. הדו"ח של הפאנל הבין ממשלתי לשינוי אקלים של האו"ם שפורסם לאחרונה מתריע שיש לנו חלון הזדמנויות עד שנת 2020 כדי למנוע אסון כתוצאה מהתחממות כדור הארץ.

מחקר האקלים מראה שהמזרח התיכון מתחמם בקצב כפול מהממוצע העולמי. התחזיות המבוססות על נתונים אלה ועל ההנחה שתרחישי "עסקים כרגיל" יתממשו, מצביעות על כך שאזורים בדרום הים התיכון יגיעו עד אמצע המאה הנוכחית לטמפרטורה ממוצעת של 46 מעלות. כבר היום אנו עדים בישראל לסממנים מובהקים של שינוי אקלים ולתופעות הנובעות ממנו.

מאז כינון אמנת האקלים בפריז 2015 (עליה גם ישראל חתומה), יש היענות חסרת תקדים של ממשלות, חברה האזרחית, ערים, עסקים ותעשיה ליעד שאפתני זה. ברחבי העולם נרתמים באומץ ויצירתיות כדי לחולל שינוי מדיניות במעבר למשק נטול פחמן ולהגברת חוסן לצורך הסתגלות לשינויים המואצים באקלים ובסביבה.

מדובר במהפכה של ממש - בכול תחומי החיים, בשינוי מערך האנרגיה, הכלכלה, המים, החקלאות, המזון, הבניה, התחבורה, תכנון הערים, ועוד.

הסכם פריז והמחויבות לגבש תכנית ארוכת טווח

ב-22 באפריל 2016 חתמה ממשלת ישראל על הסכם פריז לצד 196 מדינות בעולם. ההסכם אושרר בממשלה ב-14 בנובמבר 2016. ההסכם קובע שעל המדינות לגבש תכניות ארוכות טווח ולהיצגן לאו"ם עד לשנת 2020.

למידה מהתהליך הלאומי של ממשלת גרמניה לגיבוש יעדים ותכנית לשנת 2050

במהלך 2017 קיימנו תהליך למידה מתהליך לאומי של ממשלת גרמניה וארחנו את ראש הצוות המדעי שליווה את ממשלת גרמניה בבניית תכנית לאומית לנושא שינויי אקלים לשנת 2050 בתהליך שיתופי רב מיגזרי. למדנו שממשלת גרמניה הציבה יעדים שאפתניים, וסימנה מפת דרכים חדשה כיצד להגיע אליהם. הגרמנים ראו בתוכניות הללו את מנוע הצמיחה של המשק והכלכלה הגרמנית, ובאמצעות התכנית הם מבקשים להוביל ולשמש ראש חץ ודוגמה לכלכלה העולמית. למדנו שיצירת הבהירות לגבי הכוון אליו המשק צועד, יצרה תנופה אדירה, שינוי כיוון והסטת השקעות במגזר העסקי עוד בטרם החלו לנקוט בצעדי מדיניות.

התנעת התהליך לבניית תכנית לאומית לשנת 2050

בעקבות המפגש למידה על תכנית האקלים בגרמניה, ותהליכים נוספים, גדל העניין וההכרה בקרב מספר בעלי תפקיד בממשלה ומחוצה לה, שישראל צריכה גם לגבש תכנית אסטרטגית ארוכת טווח ל"משק ישראלי דל פחמן, בריא ויעיל". תכנית שתבנה בהשתתפות של כל בעלי העניין הרלוונטים, ובכלל זה הממשלה, התעשייה, האקדמיה, השלטון המקומי והחברה האזרחית.

לאור זאת, מתגבש צוות עבודה לתכנון התהליך, אליו הצטרף ה OECD שהסכים ללוות את התהליך הישראלי לגיבוש יעדים ותוכנית עבודה לשנת 2050.

מטרת התכנית

להוביל תהליך שיתופי, רב מגזרי לגיבוש תכנית לאומית של ממשלת ישראל להתמודדות עם שינויי אקלים במגוון נושאים שעשויים לקבוע את צביונה של מדינת ישראל ולהבטיח את המשך שגשוגה.

תהליך כזה ייצור תחושת דחיפות ורתימת בעלי העניין לתהליך ויישום היעדים, על מנת ליצור חזון משותף, מפת דרכים, וחלוקת תחומי אחריות. הוא ישאף להשיג גיבוש יעדים ועקרונות מנחים לתחומי התוכן הספציפיים עד שנת 2050 תוך כדי השארת מרחב לחדשנות, למעבר למשק נטול פחמן והתמודדות עם ההשלכות של שינויי האקלים. המטרה הסופית תהיה קביעת תוצאות התהליך בהחלטת ממשלה ובניית מנגנון לעדכון ומעקב אחר יישומה.

הערך הצפוי מהתהליך למדינת ישראל

  • גיבוש הבנות והסכמות בין בעלי עניין רלוונטיים לגבי תמונת המצב הקיים ובכלל זה הבנת הסוגיות המרכזיות האתגרים וההזדמנויות בתחום.

  • גיבוש תמונת עתיד משותפת המבוססת על פרדיגמה חדשה ויצירתית המותאמת לשינויים הצפויים בתחומים השונים (מגורים, תחבורה, מים ומזון, צריכה, אנרגיה ועוד).

  • גיבוש כיווני פעולה מוסכמים ומשותפים לכלל בעלי העניין האמונים על יישום התכנית.

  • הפחתת התנגדויות, ואינטרסים מגזריים ומקומיים- תכנון ארוך טווח מקטין את תחושת האיום המידית על סקטורים ומגזרים בעלי עניין והשפעה ומאפשר לתכנן עתיד שאפתני משותף והיערכות מקדימה להשלכות על מגזרים ובעלי העניין הרלוונטיים.

  • שיפור בתפקוד הממשלה וחסכון במשאבים- שיתוף פעולה בין כל המגזרים וגיבוש תכנית לאומית תאפשר סנכרון לכיוון אחד של משרדי הממשלה השונים שלעיתים פועלים בכיוונים סותרים, להתייעלות וחסכון המשאבים.

  • בהירות בנוגע לתוכניות קצרות מועד של המדינה- גיבוש חזון ארוך טווח יקל על בניית תכניות קצרות מועד שיגזרו את התכניות והיעדים הקרובים מהיעדים ארוכי הטווח.

  • שיפור סיכויי מימוש התכנית- הליך שיתופי רב מגזרי עם כל בעלי העניין יכול לזהות ולרתום שותפים חדשים ליישום  ויגדיל את הסיכוי שאנשים יחושו שותפים לגיבוש היעדים והתכנית ויגדילו את הסיכויים למימושה.

  • שיפר הדיאלוג והאמון בין הממשלה, הרשויות המקומיות, המגזר העסקי והחברה האזרחית- יצירת תכנית לאומית בדיאלוג שיתופי בהסכמה עשוי לשפר את רמת האמון בין המגזרים השונים ודרכי התקשורת הבין מגזרית

  • רתימת התנועה האזרחית- יצירת בסיס  משותף רחב לשיתוף פעולה אזרחי והגדלת הסיכוי לתמיכה בתכנית.

  • סימון אפיקי ההשקעה - יצירת בהירות באשר ליעדים האסטרטגיים של מדינת ישראל תאפשר לייצר את התנאים ההכרחיים שיאפשרו לכלכלת ישראל להתחרות בכלכלות העולם המשתחררות מהתלות בפחמן ותייצר בהירות  לתעשייה, לעסקים ולאזרחים באשר לאפיקי ההשקעה והפיתוח. לדוגמה- הצהרה של ממשלת צרפת ואנגליה כי עד 2040 ייפסק מכירת מכוניות המונעות על דלק מכתיב את תנאי השוק ומייצר אינטרס משמעותי לתעשייה לכוון את משאבי הפיתוח לכיוונים אלטרנטיביים.

  • הרחבת המנעד הדמוקרטי בתהליך שיתופי רב מגזרי.

אבני דרך לתהליך

  • נובמבר 2018 - רתימת החברה האזרחית והאקדמיה: בפתח וועידת האקלים הישראלית התקיימו 12 שולחנות עגולים בהשתתפותם של כ 150 מומחים מהאקדמיה, נציגי ארגונים וגופים אזרחיים שעסקו במגוון נושאים הנוגעים לשינויי אקלים וגיבשו את עמדת החברה האזרחית ליעדים השאפתניים, ההכרחיים, והאפשריים שעל ממשלת ישראל לאמץ לשנת 2050 ואבני דרך להשגת היעדים.

  • ינואר 2019 - רתימת המגזר העסקי והתעשייתי לתהליך- במהלך כנס סביבה 2050 יתקיים מושב ייעודי שמטרתו לרתום את בכירי  התעשייה והמשק הכלכלי לתהליך הלאומי.

  • ינואר 2019 - התנעת התהליך הרשמי בהשתתפות מנכ"לי משרדי הממשלה הרלוונטים.

  • מרץ 2019 - מתוכננת התנעת התהליך הלאומי  הממלכתי בהשתתפות נציגי כל המגזרים במפגש דו יומי אינטנסיבי בהשתתפות וליווי  ה OECD ומומחים מהעולם.

  • יוני 2019 - כנס אלי הורביץ לכלכלה וחברה (לשעבר פורום קיסריה), שבמהלכן יוצגו תוצרי הביניים והיעדים לראשי ממשל ומקבלי החלטות, בכירים מהמגזר הציבורי, גורמים מובילים באקדמיה ויושבי ראש ומנכ"לים של קונצרנים וחברות מהתעשייה, הפיננסיים וההיי-טק.

  • 2020 - החלטת ממשלה המאשרת את היעדים והתכנית למשק יעיל, תחרותי, בריא ומקיים - low carbon economy וקובעת מנגנון מעקב ועדכון התכנית.