סילבוס קורס בנושא משבר האקלים – למה זה כל-כך בוער?

 

מפגש מס' 1

7.11.18

מפגש כיתה במרכז השל

ברוח של אקטיביזם חברתי, את המפגש נקדיש לשתי מטרות:

  • היכרות בין משתתפי/ות הקורס. ההיכרות חשובה בכדי ש'נצא לדרך' באווירה שמזמינה היכרות אישית;

  • נציג את מבנה הקורס, תכניו המרכזיים ומטרותיו.

מפגש מס' 2

14.11.18

מפגש רשת 

נכיר את ההסבר של קהילת המדע ביחס לשאלה: מהו משבר האקלים, מהן סיבותיו, ומהי המשמעות שלו עבור בני-אדם ברחבי העולם והביוספירה; נכיר את המתווה של קהילת המדע למניעת חלק משמעותי מההתפתחויות הצפויות.

מפגש מס' 3

21.11.18

מפגש רשת

נבחן את ההבדלים המרכזיים בין העמדה של קהילת המדע לבין העמדה של תעשיית הדלקים הפחמניים;  ננסה להבין איזו משתי העמדות יותר דומיננטיות בהבנה של הציבור הרחב את הנושא;  נבחן את שתי העמדות הקונפליקטואליות לאור עקרון ה'זהירות המונעת';   נציג סקירה שמתארת כיצד חברות אזרחיות ברחבי העולם פועלות בכדי למנוע את משבר האקלים; נתמודד עם השאלות: היכן אנחנו נמצאים היום, 26 שנים לאחר ועידת האקלים הראשונה של האו"ם? ומה הן הסיבות המרכזיות לכך?

מפגש מס' 4

5.12.18

מפגש רשת 

בחלק הראשון נתייחס לתובנות ותחושות שמתעוררות בנו בעקבות למידת התכנים שהוצגו בשני המפגשים החולפים (פרק א'). בהקשר זה, נדבר על כך שמשבר האקלים פעמים רבות מעורר בנו תחושות של כעס, עצבות, חוסר אונים, הכחשה, המנעות והתנגדות. בהתאם, נדבר על הכוונה של הקורס, מצד אחד ליצור מרחב מכיל שבו נוכל, המשתתפים/ות, להביע תחושות של קושי שהתכנים מעוררים בנו, ומצד שני, להוות מרחב שבו נוכל לטפח תחושות של חוסן ותקווה לשינוי המציאות על-ידי השתתפות בפעולה אזרחית משמעותית; בחלק השני של המפגש נעסוק בעדויות לשינויים שחלו בביוספירה ובאטמוספירה מאז תחילת העידן התעשייתי. בחלק זה נבחן ממצאים המתייחסים ל:   

  • עלייה בריכוז גזי החממה באטמוספירה;

  • התחממות בטמפרטורה הממוצעת של פני כדור-הארץ, והתחממות של אזורים שונים בעולם;

  • עלייה ברמת החומציות של האוקיינוסים;

  • ירידה בצפיפות היערות;

  • אובדן מאסת קרח בקוטב הצפוני, בקוטב הדרומי, בפסגות ההרים המושלגים, והאצה בהפשרת מישורי הקרח (permafrost) בקנדה וברוסיה;

  • עליית פני הים.

מפגש מס' 5

26.12.18

מפגש רשת 

נבחן מה היו הנסיבות שהובילו להקמת ה- IPCC (Intergovernmental Panel on Climate Change) – גוף של כ- 2,500 מדענים/ות שעובדים/ות בחסות האו"ם; נכיר את ההסבר של קהילת המדע מדוע ההתחממות הנוכחית נגרמת מכך שהאנושות פולטת כמויות גדולות של גזי חממה לאטמוספירה ואיננה חלק מדפוס התחממויות והתקררויות שקורות בכדור-הארץ באופן טבעי.

מפגש מס' 6

2.1.19

מפגש רשת 

נכיר את העמדה של קהילת המדע לגבי המשמעות של משבר האקלים עבור בני-האדם. על-פי קהילת המדע, עד לסוף המאה הנוכחית צפויה ירידה של 40-60% ביכולת לגדל מזון באזורים נרחבים ברחבי העולם, ועלייה של מטר עד שלושה מטרים בפני הים. בנסיבות האלה, מאות מיליוני בני-אדם צפויים להיעשות פליטים; נתוודע למשמעות של משבר האקלים עבור מינים אחרים.

מפגש מס' 7

9.1.19

מפגש רשת 

נכיר את העמדה של קהילת המדע לגבי הדרך למנוע חלק משמעותי ממשבר האקלים. הדרך לעשות זאת מצריכה להפסיק לעשות שימוש בדלקים פחמניים תוך כדי: 

  • שיקום יערות העולם. ב- 120 שנים האחרונות איבדנו 46% מנפח היערות בעולם;

  • יישום המתווה של מעבר 139 ממדינות העולם ל- 100% אנרגיות ירוקות בכל המגזרים (מגורים, תעשייה, חקלאות, תעופה וספנות) עד לשנה 2050. בהקשר זה:

  • נבחן את העלות של מעבר כל האנושות ל- 100% אנרגיות ירוקות בכל המגזרים, בהשוואה לסובסידיות והקלות מס שמקבלות תעשיות הדלקים הפחמניים;

  • נתוודע לפעולות שמובילות קהילות ומדינות ברחבי העולם לטובת מעבר לאנרגיות ירוקות, בניהן: דנמרק, בהוטן, גרמניה, קוסה ריקה וניקרגואה.

מפגש מס' 8

16.1.19

מפגש רשת 

נשוחח על הצורך לטפל במשבר האקלים בדחיפות בטרם ההתחממות תחצה את נקודות האל-חזור (Tipping Points) ותצא משליטת בני-האדם. בהקשר זה, נבחן:

  • מדוע ראשי מדינות העולם קבעו כי ניתן לאפשר התחממות של פני כדוה"א ב- 2 מעלות צלסיוס בהשוואה לתקופה הקדם-תעשייתית;

  • מדוע מדענים/ות מובילים/ות טוענים/ות כי היעד שנקבע על-ידי פוליטיקאים לאפשר התחממות של פני כדוה"א ב- 2 מעלות – הוא יעד מסוכן מבחינה אקלימית;

  • מהו 'תקציב הפחמן' שנותר בכדי למנוע התחממות של פני כדור-הארץ ב- 2 מעלות צלסיוס; הכרת הטענה כי בקצב הפליטות הנוכחי נותרו רק כ- 25 שנה בטרם האנושות תחצה את סף ההתחממות של 2 מעלות צלסיוס;

  • האם האנושות נמצאת היום במגמה של צמצום הפליטות או הגדלתן?

מפגש מס' 9

23.1.19

מפגש רשת 

נבחן מהו הסכם פריז; מהן ההחלטות שהתקבלו בו והאם יש בהן בכדי למנוע את משבר האקלים; נבחן היכן נמצאת ישראל במאמץ לעבור לאנרגיות ירוקות ולמנוע את משבר האקלים.

מפגש מס' 10

30.1.19

מפגש רשת 

נעסוק בשאלה: באיזו מידה חברה אזרחית מודעת ומעורבת יכולה לחולל שינוי חברתי משמעותי. בהקשר זה, נכיר סקירה שמתארת את התפתחות הרעיונות של זכויות-אדם ותנועות אזרחיות בעת החדשה. בסקירה נבחן את מאפייני הפעולה וההשגים של מספר תנועות אזרחיות, מהתנועה להפסקת סחר העבדים בבריטניה במאה ה- 18 ועד לתנועה הסביבתית של ימנו.

מפגש מס' 11

6.2.19

מפגש רשת 

נכיר את עמדתם/ן של מדענים/ות מובילים/ות שטוענים/ות שמעורבות הציבור היא קריטית לצורך טיפול במשבר האקלים; נבחן ממצאים של סקרים ומחקרי עומק שמתייחסים שאלה זו וננסה לגבש תמונה לגבי מה הציבור הרחב יודע ומהן התפישות השגויות הרווחות;  במסגרת הניסיון להבין מה הציבור הרחב מבין לגבי משבר האקלים, נערוך תרגיל חקר בו תקיימו שיחה עם שני אנשים שאתן/ם מחשיבים/ות את דעתם/ן. בשיחה תנסו להבין מה המרואיינים/ות יודעים/ות על משבר האקלים, סיבותיו והדרך למונעו; נפנה להכיר פעולות מרכזיות שמקדמות חברות אזרחיות ברחבי העולם בכדי לטפל במשבר האקלים.

מפגש מס' 12

13.2.19

מפגש כיתה במרכז השל

בשלב זה של הקורס, נקיים מפגש כיתה בו נוכל להיפגש פיזית ולדבר על הדברים שעלו לאורך הקורס. במפגש:

  • נתייחס לתוצאות של הראיונות שתערכו ביחס לשאלה: מה הציבור הרחב יודע על משבר האקלים, סיבותיו, והדרך למונעו;

  • נשוחח על מגוון פעולות שמקדמת החברה האזרחית בישראל בכדי לטפל במשבר האקלים.

מפגש מס' 13

20.2.19

מפגש רשת 

 נכיר את העמדה של תעשיית הדלקים הפחמניים. עמדה זו טוענת כי:

  • ההתחממות הנוכחית הנה חלק ממחזורי התחממות והתקררות שקורים בכדור-הארץ באופן טבעי;

  • להתחממות הנוכחית צפויות להיות משמעויות חיוביות. למשל, אזורי אקלים קר יעשו יותר נוחים למחיית אדם;

  • המשך ניצול דלקים פחמניים הנו הכרחי לטובת פיתוח כלכלי;

  • הדרך למנוע את תהליך ההתחממות:

  • מאחר ושריפת דלקים פחמניים אינה המקור להתחממות הגלובלית, או משפיעה על ההתחממות באופן שולי בלבד, ניתן להמשיך לעשות שימוש בדלקים פחמניים ואין צורך לעשות מעבר לאנרגיות ירוקות. בלימת ההתחממות יכולה להעשות באמצעות מתודות של Geoengineering, כדוגמת:

  • ניהול אנרגיית שמש (Solar Radiation Management);

  • לכידת פחמן ואחסונו במעבה האדמה (BECSS – Bioenergy with Carbon Capture and Storage);

  • פיזור חלקיקי גופרית בסטרסטוספירה;

  • האצת גידול אוכלוסיית הפיטופלנקטון באמצעות דישון האוקיינוסים בברזל.

  • נכיר את הביקורת של קהילת המדע על היכולת ליישם את פתרונות ה- Geoengineering והסכנות שגלומות בהם לביוספירה ולאטמוספירה;

  • נכיר את הביקורת של קהילת המדע הטוענת כי ברשות תעשיית הדלקים הפחמניים עתודות נפט, פחם וגז ששריפתם תגרום לפליטה של פחמן דו-חמצני לאטמוספירה בשיעור הגדול פי חמישה מהכמות המותרת על-פי 'תקציב הפחמן' להתחממות של לא יותר מ- 2 מעלות צלסיוס בהשוואה לתקופה הקדם-תעשייתית;

 ננסה לזהות את ההבדלים המרכזיים בין שתי העמדות הקונפליקטואליות ביחס לשאלות:   

  • מהי המהות משבר האקלים;

  • מהן המשמעויות שלו עבור בני-האדם והביוספירה;

  • מהי הסיבה לקיומו;

  • מהם האינטרסים שעומדים בבסיסו;

  • ומהי הדרך למונעו;

  • נבחן את הבדלים בין שתי הגישות לאור עקרון ה'זהירות המונעת'.

מפגש מס' 14

27.2.19

מפגש רשת

נסקור שוב בקצרה את הממצאים שמלמדים על מידת ההבנה של הציבור הרחב את משבר האקלים;

  • נבחן את המאבק שמתקיים בין קהילת המדע וארגונים אזרחיים לבין תעשיית הדלקים על מה הציבור מבין ביחס למשבר האקלים;

  • נשוחח על תיאוריות שמתארות מוטיבציות של הפרט לא לדעת, וננסה להבין מדוע ומתי מתרחשת החלטה של אנשים לדעת ולהיות מעורבים מבחינה אזרחית. בכך נכיר תגובות רווחות של אנשים בציבור ביחס למשבר האקלים.

מפגש מס' 15

6.3.19

מפגש כיתה במרכז השל

 במפגש הסיכום נפגש שוב בכיתה, נשוחח על תובנות מרכזיות שיש לנו מהקורס, ונחשוב על 'מה מפה והלאה'

 חזרה לעמוד הקורס לחצו כאן