|
על הקשר בין הסביבה למחלות אוטואימוניות
בגליון מיוחד
של Environmental Health Perspective.
|
אוטואימוניות הינו מצב של תגובה בלתי מותאמת של מערכת החיסון נגד רקמות הגוף עצמו. ברגע שהתקפה זו נמשכת וישנו נזק לרקמות אז מדובר כבר במחלה אוטואימונית. מלבד סכרת ודלקת בבלוטת התריס, כל מחלה אוטואימונית בנפרד היא נדירה יחסית. אך באופן מצטבר כקבוצה, מחלות אוטואימוניות פוגעות באחד מכל 31 אמריקאים.
המצאות מחלה אוטואימונית אצל שני תאומים זהים (בעלי מטען גנטי זהה) הינה פחות מ-50% ולרוב אפילו עד 25%. עובדה זה ותצפית על צבר מחלות לאחר חשיפות חיצוניות מחזקים את הסברה שמדובר במחלות שהגורם הוא שילוב של גנטיקה וסביבה. מחלות אוטואימוניות קורות בעיקר בעולם המערבי, כולל אצל מהגרים המגיעים לעולם המערבי מאיזורים אחרים. לא ברור האם הגורם להבדל הוא סוציולוגי, תזונתי, טפילי, או הגייני.
תמצות זה של הגליון
מתרכז בעיקר בראיות לתפקיד גורמים סביבתיים, מחקרים אפידמיולוגים, ועל השוני בין המינים בכל הנוגע למחלות אוטואימוניות.
מאז אותו גליון התבצעו מספר מחקרים עדכניים יותר המראים על אפשרויות שונות לקשר בין סביבה למחלות אוטואימוניות:
בישוב הובס בניו מקסיקו התגלה צבר של חולי לופוס,
, אשר גרים ברחובות אשר נבנו על מה שהיה עד שנות השישים אתר פסולת של שדה קידוח נפט. בכדי לברר את הקשר האפשרי בין החשיפה לתוצרי הנפט שנותרו באזור לתחלואה בלופוס, חולקו שאלונים ל – 90 מתושבי השכונה ונלקחו מהם דגימות דם לצורך מדידת רמות pristine, pristanic acid ו - phytane. תשובות השאלונים ורמות החומרים בדם הושוו לקבוצת ביקורת ללא חשיפה. שיעורי התחלואה בלופוס הושוו לאלו הידועים בספרות הרפואית. מלבד עליה בשכיחות מחלות לבביות, נוירולוגיות ונשימתיות, נמצאה גם עליה בשכיחות לופוס אצל תושבי אותה שכונה באופן יחסי. אם משווים שכיחות כללית של לופוס של 14-50 מקרים ל-100,000, באותה שכונה השכיחות היתה 872/100,000. באותו ישוב, לתושבים החשופים שכיחות גדולה פי עשרה של חולי לופוס לעומת אלו שאינם חשופים.
במחקר
אשר ניסה לאתר את החשיפות התעסוקתיות הספציפיות אשר יכולות לגרום ללופוס נמצא קשר חזק יחסית בין חשיפה לכספית, עבודה עם חומרי הדברה, ואצל עובדי רפואת שיניים.
הסופרת דונה ג'קסון נקזאוה סבלה ממספר מחלות אוטואימוניות בשנים האחרונות. בספרה
"המגיפה האוטואימונית"
היא מתייחסת בין השאר לגורמים הסביבתיים לעליה בשכיחות של מחלות אלו. להלן תקציר
מאמר
שכתבה בנושא ב-Washington Post, במרץ השנה:
מחלות אוטואימוניות - קבוצה של כ-100 מצבים אשר בהם מערכת החיסון תוקפת את הגוף עצמו – מגיעות כיום למימדי מגיפה. בעשור האחרון 15 מגזינים רפואיים מובילים תיארו עליה בשכיחות לופוס, טרשת נפוצה, סקלרודרמה, מחלת קרוהן, אדיסון, ופולימיוזיטיס במדינות מתועשות. במהלך 40 השנים האחרונות, שכיחות סכרת מסוג 1 הוכפלה פי חמישה. אצל ילדים מתחת לגיל ארבע ישנה עליה של 6% בכל שנה.
בשנתיים האחרונות ראיינתי מומחים מובילים במרכזים רפואיים ידועים כדי להבין מדוע שכיחות המחלות האוטואימוניות עולה כל כך. בשנים קודמות, אלרגולוגים ואימונולוגים ייחסו עליה זו ל"היפותזת ההגיינה". הסברה היא שבתים נקיים מחיידקים, וחיסונים בגיל צעיר העלימו אתגרים ממערכת החיסון כל שלבסוף היא אינה לומדת כיצד להגן עלינו כראוי. המדענים איתם שוחחתי נטו לחשוב שזו אינה הסיבה היחידה. כמעט כולם הסכימו שהחשיפה היומיומית שלנו לרעלים בסביבה, בנשימה ודרך העור, מהווה טריגר חשוב למחלות אוטואימוניות.
בשנת 2003 דגם המרכז למניעת מחלות (CDC) 2500 אנשים כדי לבדוק את עומס המזהמים אותו כל אדם נאלץ לסבול. נמצאו כמויות אשר ניתנות לזיהוי עבור כל 116 הכימיקלים והמזהמים אותם חיפשו כולל PCBs, חומרי הדברה, דיואקסין, כספית, קדמיום ובנזן, כולם רעילים ביותר כאשר נמצאים בריכוזים גבוהים יותר. לאחר מכן, ב-2005, חוקרים מצאו 287 מזהמים בדם טבורי של 10 ילודים.
מחקרים מראים שגם כמויות זעירות יכולות "לשגע" את מערכת החיסון. בשנה שעברה התפרסם מחקר שבדק במשך 14 שנים 300,000 תעודות פטירה. אנשים אשר עבדו עם חומרי הדברה, טקסטיל, ממסים, אזבסט ותרכובות נוספות, היו בעלי סיכוי רב יותר למות ממחלות אוטואימוניות. יהיה קשה להוכיח סופית את הקשר מכיוון שמדובר במחלות אשר מתפתחות לאורך שנים. בנוסף, יכול להיות שיש משמעות רבה לשילוב של חשיפות, מה שמקשה על זיהוי המקור.
אפשר ללמוד עוד הרבה מ
ראיון
שנערך לפני ימים ספורים עם הסופרת.
|
|
בישראל כבעולם כולו לופוס נחשב כאתגר יוצא דופן עבור חוקרים ורופאים . שכיחות הלופוס בישראל זהה בקרב העדות והדתות השונות – וזאת בניגוד למימצאים בארה"ב. מדובר במחלה חשוכת מרפא, כרונית, נדירה למדי וכאילו לא דיי בכך כדי להציב אתגר יחודי הרי שתחת הכותרת לופוס ניצבות מספר רב של סוגים שונים. כמעט בלתי אפשר להסיק מסקנות מחקרים אפידמיולוגים. מכאן ברור שחשיפה לחומרים כימים יוצרת "פסבדו לופוס" – מצב חולף שאינו לופוס.
האם לסביבה אין השפעה על התפרצות הלופוס המערכתי? נהפוך הוא.
קרינה הינה גורם ודאי להתלקחות בלופוס ועל הסכנה הממשית בה הדעות אינן חלוקות .
בישראל נעצרה חקיקה המחיבת תאורה חוסכת אנרגיה וטוב שכך שכן קיימת סכנה ממשית בחשיפה לתאורת פלורוסנט והלוגן, בגלל עוצמת קרינת UV שלהם.
מכאן לא דיי בבלימת רמות המזהמים הסביבתיים. הסכנה לכלל האוכלוסיה ולחולים במחלות אוטואימונולוגיות ולופוס בפרט מקרינה הן בשל חשיפה לשמש היוקדת והן טכנולוגיות סלולריות מציבה אתגר רציני בשמירת בריאותינו .
לשמיעת שיחת ועידה של ארגון CHE, ארגון הגג לבריאות הסביבה בארה"ב בנושא סביבה ומחלות אוטואימוניות, שנערכה בתאריך 1 ביולי, נא לחצו
כאן
אירית רגב
יו"ר מרכז הלופוס בישראל
|
|
|
בתגובה
לעלון האחרון בנושא סכרת
, מדווח אורי אדלר, מדריך לחקלאות אורגנית:
"עד לא מכבר הזינו עופות במזון שמכיל ארסן ככוכסיאוסטת, חומר שמנטרל מיקרו אורגניזמים במערכת העיכול ומשמש כזרז גדילה.
לאחרונה נאסר על ידי השירותים להגנת הצומח והפיקוח של משרד החקלאות יבוא מזון בעלי חיים המכיל ארסן."
כדברי הצו, מתוך
עלון השירותים להגנת הצומח מנובמבר 2007
"מנהל השרותים להגנת הצומח ולביקורת, בתוקף סמכותו לפי צו הפיקוח על מצרכים ושרותים (ייצור מספוא וסחר בו) השתל"א-1971, החליט לא לחדש היתרי עסקה ליצור וסחר במוצרי מספוא שניתנו לבעלי התכשירים 3-ניטרו ו-קופורוקס המכילים Roxarson (תרכובת של ארסן אורגני).
התכשירים הנ"ל הינם תוספי מזון מהסוג זרזי גדילה לשימוש בהזנת עופות לחזירים.
לאור ההחלטה, חל איסור לבצע עסקאות במספוא המכיל Roxarson ולהוסיף חומר זה לתערובות המיועדות להזנת בעלי-חיים."
לעומת זאת, חומרי הדברה המכילים דיאזינון וכלורפיריפוס, אשר חשודים כקשורים לפגמים בעוברים, נאסרו לשימוש ביתי על ידי המשרד להגנת הסביבה ביולי 2006. בתחילת ינואר 2008 הוחלט במשרד החקלאות להגביל את השימוש במוצרים אלו גם בחקלאות, אך עם ארכה של שנה וחצי (עד אמצע 2009) להסיר את המוצרים מהמדפים. עוד בסעיף מספר 2
כאן
|
סיכום מתוך
כתבה
במגזין של איגוד הרופאים האמריקאים.
התחממות גלובלית, נראית כיום עדיין כתופעה רחוקה, אך במדינות צפוניות כמו אלסקה היא מורגשת ביותר, שם היתה עליה של שתי מעלות בממוצע במשך חמישים השנים האחרונות. עונת האלרגיה מתחילות מוקדם יותר ומסתיימות מאוחר יותר. ארגון הבריאות העולמי מכיר בפגיעה הקשה בבריאות בעקבות שינויי האקלים,
וקורא
למערכות הבריאות לקחת חלק יותר פעיל בנסיון לגרום לשינוי. אמנם ישנם ויכוחים לגבי הסיבה להתחממות הגלובלית, האם מעשי ידי אדם או לאו, אך הסיכונים הבריאותיים המתהווים כתוצאה מהתחממות זו הם אמיתיים. ארגוני בריאות, כמו איגוד הרופאים האמריקאי, מקדמים תוכניות להפחתת הנזק הבריאותי כתוצאה מהתחממות זו. מנכ"לית ארגון הבריאות העולמי מרגרט צ'ן טענה בפגישה במכון הבריאות הלאומי של ארה"ב (NIH), שהתחממות גלובלית היא אמיתית, ואת ההשלכות הבריאותיות שלה אפשר לראות כבר בצורה שניתנת למדידה.
אחת מאותן השלכות ניתנות למדידה היא עליה בכמות האלרגיות והאסטמה. ככל הנראה כתוצאה מהתארכות עונת הגדילה של צמחים אלרגניים. ישנם צמחים אשר מפיקים
כמות גדולה בהרבה של אבקנים
כאשר גדלים בסביבה עשירה ב-CO2. מחקר מסויים מצא שעליה של מעלה צלזיוס אחת כתוצאה מ-CO2 תביא לתוספת כזו בזיהום אוויר שתגרום לאלפי מקרי מוות נוספים ומקרים רבים נוספים של מחלות נשימתיות כמו אסטמה. ההערכה כיום היא שהטמפ' הממוצעת עלתה בכ-0.6 מעלות במאה השנים האחרונות.
לאחרונה, החל איגוד הרופאים האמריקאי לעודד רופאים להיות פה לגורמי איכות סביבה, ואף לשוחח על נושאים אלה עם הפצינטים שלהם. אפשר גם לשלב הסברה סביבתית עם הסברה בריאותית גרידא. למשל, לעודד הליכה במקום שימוש בכלי רכב, דבר שיוביל להפחתת בפליטת גזי חממה, ובמקביל יהווה פעילות גופנית הנחוצה כל כך כיום כדי לשמור על הבריאות.
גם המרכז למניעת מחלות (CDC) מודע
להשלכות הבריאותיות של שינויי האקלים.
שבוע בריאות הציבור
שחל באפריל 2008 היה בסימן שינויי האקלים והשפעתם על הבריאות.
|
|
|
|
חדשות
|
NIOSH.
, המכון לבטיחות ובריאות תעסוקתית של ארה"ב, מתייחס
לקרינה אלקטרומגנטית כאל
חשיפה מסוכנת.
סיכום
סיכום הידע העדכני לשנת 2008 לגבי הקשר בין סרטן השד לבין גורמים סביבתיים. על אותם קשרים והדרך שאפשר לפעול כדי למנוע את הסיכונים,
בכנס שאורגן בפרלנמט האירופי באפריל השנה.
הספריה הלאומית הצרפתית
מוותרת על רשת אלחוטית.
ישנו ויכוח על
הלגיטימיות של ספי החשיפה הנוכחיים
הלגיטימיות של ספי החשיפה הנוכחיים לקרינת מיקרוגל, בעיקר מכיוון שהם אינם לוקחים בחשבון את ההשפעות שאינן תרמיות, ועקב עדויות על בעיות בריאותיות אפילו תחת אותם ספים.
בסקר שנערך לאחרונה
על ידי ה-
Union of Concerned Scientists
, נמצא שמעל חצי מ-1600 מדעני המשרד להגנת הסביבה של ארה"ב, נתקלו בלחצים פוליטיים שגרמו להם לעוות את ממצאיהם המדעיים.
LDDI
, ארגון לקויות למידה והתפתחות, מוציאים
הצהרה אשר דורשת
, לאור הידע המצטבר, להגן על ילדים מגורמים נוירוטוקסים בסביבה, כדי לאפשר להם לממש את הפוטציאל המקסימלי שלהם. בין השאר,
עדויות לרעילות מוחית של חלקיקים
(רכיב בזיהום האוויר).
מחקר חדש
מצא שקרוב לחצי מהאוכלוסיה באירופה חשופה לרעש ברמות שיכולות להזיק לבריאות. נושא החשיפה לרעש, בניגוד לנושאים סביבתיים אחרים נדחק לפינה, למרות שהוא גורם גם כן לכמות נכבדת של תחלואה ותמותה. הטכנולוגיות לצמצום הרעש מתחבורה קיימות, עכשיו יש להשתמש בהן.
ישנם הגורסים כי הזיהום הסביבתי והתחלואה הנוצרת בעקבותיו הם מחיר הקידמה והעושר.
חוקרים מאוניברסיטת ייל
בדקו את
המחיר הכלכלי של תחלואה זו.
מחקרים חדשים מראים אפשרות לכך שפגיעה מוקדמת במערכת החיסון על ידי גורמים סביבתיים יכולה להביא לחוסר ויסות של המערכת
. מאמר חדש במגזין Toxicology
בודק את הקשר בין חשיפה מוקדמת שכזו לבין תסמונת התשישות הכרונית (Chronic Fatigue Syndrome).
הכדאיות הכלכלית של התרחבות חקלאות חיות משק (בשר, חלב, ביצים), היא בעיקר אשליה, לאור התעלמות מעלויות נוספות. ביניהן: מחיר בריאותי לאדם בעקבות עמידויות חיידקים, בזבוז אדמה, זיהום אוויר ומים. כך לפי
דוח
שיצא באפריל בשיתוף עם בי"ס לבריאות הציבור של ג'ונס הופקינס.
איגוד בריאות וסביבה (HEAL) הוציא
דף מידע
בנושא
ננוטכנולוגיה
, וקורא לפעולות מניעה מוקדמות. ביניהן: התייחסות לננוטכנולוגיה כאל כימיקל חדש, חיוב בדיקות בטיחות לפני הפצת טכנולוגיה, התייחסות להשלכות החברתיות מלבד בטיחות, שיתוף הציבור בקבלת ההחלטות וסדרי העדיפויות.
מחקר שהתבצע בשטוקהולם
מצא שילדים שהיו חשופים בשנת חייהם הראשונה לעשן מתחבורה היו בעלי סיכוי גדול יותר לסבול מאסטמה, בעיות נשימה ואלרגיות.
מחקר אחר שהתבצע בניו יורק
מראה, שגם ללא תלות ברמת זיהום האוויר או המצב הכלכלי, ככל שצפיפות העצים ברחובות בהם גדלו הילדים היתה יותר גדולה, כך פחת הסיכוי שלהם לחלות באסטמה. בטאיואן
נמצא קשר בין חשיפה לזיהום מתחבורה לבין לוקמיה אצל ילדים
. מדובר במחקר אקולוגי ראשוני ביותר, ויש צורך במחקרים ממוקדים יותר כדי להסיק מסקנות על קשר שכזה.
עדותה של אליזבט היצ'קוק
, חברת
האיגוד האמריקאי למחקר עבור אינטרס ציבורי
, ב
שימוע
של ועדה בסנאט האמריקאי בנושא בטיחות מוצרי פלסטיק נפוצים. לטענתה מחקרים אשר ממומנים על ידי התעשיה אינם מוצאים סכנה, לעומת מחקרים עצמאיים אשר מעידים על סכנה. לעומתה,
ה-FDA מעידים
שאין עדויות מספיקות לסיכון בחומרים אלו.
ארגון גרינפיס
עוקב אחר רמות חומרים מסוכנים
בקונסולות המשחק הפופולאריות ביותר. למרות שיפורים מסויימים, עדיין ישנם מספר חומרים מסוכנים, אשר יכולים להגיע לסביבה כאשר המכשיר נזרק לאשפה.
הכרה ראשונה
של ה-FDA בפוטנציאל הסיכון של סתימות אמלגם לשיניים המכילות כספית.
|
|
בישראל
|
מחקר שנערך באוניברסיטת תל אביב
מראה שרמות המזהמים הסביבתיים הנמדדים על ידי המשרד להגנת הסביבה בישראל, נמוכות מהרמות האמיתיות אליהן נחשפת בפועל האוכלוסיה. "ממצאי המחקר מעמידים בספק את יעילות המדדים הנבנים על בסיס התחנות הסטאטיות וכי המחקר פותח פתח לגיבוש שיטה חדשה לניטור ולבקרה של איכות הסביבה בעיר".
השפעת משקי חי תעשייתיים על הסביבה והבריאות: שיחת ועידה של ארגון CHE בנושא, התקיימה ב- 15 ביולי. ניתן להאזין לשיחה באמצעות הקשה על הלינק
להלן
|
|
לינקים
|
|
|
גליונות קודמים
|
|
|
עלון בנושא בריאות הציבור ואיכות הסביבה בישראל
