סכרת מסוג 2 הינה מצב בו תאי הגוף אינם מגיבים כראוי לאינסולין המופרש על ידי הלבלב, כך שרמות הסוכר בדם אינן יורדות על ידו (תנגודת לאינסולין). בשלב מתקדם ישנה גם ירידה ביכולת הלבלב להפריש אינסולין. ב-15 השנים האחרונות מספר חולי הסכרת בארה"ב הוכפל. אם בעבר סכרת מסוג 2 נחשבה בעיקר לסכרת מבוגרים, כיום יותר ויותר ילדים ובני נוער חולים בסכרת מסוג 2. בין גורמי הסיכון נמצאים השמנה ורמה נמוכה של פעילות גופנית.
מזהמים אורגניים שרידיים (Persistent Organic Pollutants – POPs) מהווים גורם מזהם סביבתי גלובלי. מה שמגביר את רעילותם הינה העובדה שהם מצטברים ברקמות לאורך שרשרת המזון. קבוצה זו כוללת מספר רב של כימיקלים מעשה ידי אדם, כאשר חלקם הם חומרי הדברה.
אחד מאותם POPs הוא דיוקסין, אשר במאמר בעיתון Toxicological Sciences
קשר בין רמתו בדם לבין רמות גבוהות של אינסולין
בצום ולאחר מבחן העמסת סוכר של 75 גר', מצב המהווה שלב טרום סכרתי. כיום, רוב האוכלוסיה חשופה ל-POPs, ברמות מזעריות לפחות, לכן ההשלכות של קיום סיכון מוגבר לסכרת מחשיפות שכאלה הן משמעותיות מבחינת בריאות הציבור. לפי מאמר שפורסם במגזין Diabetes Care,
חוקרים קריאנים, אמריקאים ונורבגים מצאו קשר
של מנה-תגובה (Dose-Response) בין רמות POPs בדם לבין שכיחות סכרת. קשר מנה תגובה יכול לחזק השערה של סיבתיות, למרות מגבלת המחקר מעצם היותו מחקר חתך ולא מחקר פרוספקטיבי. לאחר מכן,
מצאו אותם חוקרים קשר
בין רמות של POPs ספציפיים (חומרי הדברה אורגנוכלורינים, nondioxin-like PCBs) לבין תנגודתבין רמות של POPs ספציפיים (חומרי הדברה אורגנוכלורינים, nondioxin-like PCBs) לבין תנגודת לאינסולין. אחד הממצאים המרתקים ביותר לגבי POPs הוא שלא נמצא קשר בין השמנה לסכרת אצל אנשים אשר לא ניתן למצוא POPs בגופם. כלומר, ישנה אפשרות שהשמנה בפני עצמה אינה מהווה גורם סיכון לסכרת, אלא רק מדיום להעברת האפקט המזיק של הכימיקלים. על ממצא זה ואחרים אפשר לקרוא
במאמר סקירה
שהתפרסם במגזין הרפואי היוקרתי The Lancet.
פתלטים (Phthalates) הינם קבוצת כימיקלים אשר נמצאים בשימוש לרוב כמרככי פלסטיק. ישנן עדויות לפגיעות בכבד ובמערכת המין הגברים על ידי חומרים אלו.
חוקרים בניו יורק מצאו קשר
בין רמות פתלטים בשתן של גברים בוגרים לבין השמנת יתר בטנית ותנגודת לאינסולין. ממצא זה עשוי להצביע על קשר מורכב יותר בין השמנת יתר וסכרת, מזה המקובל בספרות הרפואית כיום, קשר הכורך את החשיפה לכימיקלים כגורם תורם ואולי אפילו הכרחי. יש צורך במחקר אורכי שיבדוק סיבתיות בין חשיפה/רמות גבוהות של פתלטים לבין גורמי סיכון אלה לסכרת.
ארסן הינו חומר אשר קיים באופן טבעי בטבע. באופן כללי מתייחסים אליו כאל חומר קרצינוגני (גורם לסרטן). מספר מחקרים אפידמיולוגים מראים גם קשר למחלות שאינן סרטן, כאשר סכרת מסוג 2 היא ככל הנראה הנפוצה ביותר מבין מחלות אלה, בין אם מדובר על
חשיפה תעסוקתית
(יכול להוות
גורם חשיפה
בעיבוד נחושת, זהב, עופרת, זכוכית, תרופות, פיגמנטים, יצור חומרי הדברה), ובין אם
חשיפה בסביבת החיים הטבעית
(מי באר, מזון ימי). בעקבות הצטברות הראיות האפידמיולוגיות, כעת מנסים גם למצוא את
הסיבות הביולוגיות לקשר זה.
ככל הנראה הסכנה לנזק מסוג זה מתחילה כאשר
0.1mg/L
(0.82ppm). בישראל החוק מתיר עד 0.05ppm ארסן במי השתיה (כלומר מחמיר פי 16). בדוחות איכות המים של הרשות למים וביוב, לא נמצא הנתון המפרט את ריכוז הארסן במי השתיה בישראל.
Bisphenol A הינו מפר אנדוקריני (משבש פעילות הורמונלית) נפוץ ביותר (בשימוש רב בתעשיית הפלסטיק, מיכלי מזון ושתיה) שהחשיפה אליו נרחבת. לחומר זה תכונות הדומות להורמונים נשיים (אסטרוגנים), ואף נמצא
במספר
מחקרים
בבעלי חיים כפוגע במאזן הסוכר הנורמלי.
סכרת מסוג אחד הינה מחלה שבה יש אבדן של תאי ביתא בלבלב, אשר תפקידם להפריש אינסולין. הגורם העיקרי להרס התאים הוא אוטואימוני (התקפה עצמית של מערכת החיסון). לרוב מדובר בילדים, שהיו בריאים עד תחילת המחלה.
במגזין The Review of Diabetic Studies, העוסק בסקירת מחקרים בנושא סכרת התפרסם
מאמר סקירה
הבוחן את הקשר בין גנטיקה לסביבה בסכרת מסוג 1, להלן עיקרי הדברים הנוגעים לגורמים הסביבתיים: ישנם מעל 20 גנים המעורבים במחלה. לפעמים מנסים במחקר בחיות לפגוע בגנים מסויימים אך התוצאות אינן עקביות, מה שגורם לחשוב שבנוסף לגורמים הגנטיים ישנם גם גורמים סביבתיים. ישנו הבדל בשכיחות סכרת בין קבוצות אתניות. אפשר להסביר זאת רק חלקית על ידי שוני גנטי. שינוי בהיארעות סכרת אצל קבוצות מהגרים (שינוי אורך חיים/חשיפות סביבתיות), ומהירות גדילת ההיארעות של סכרת ברחבי העולם כולו, מחזקים את הסברה שסיבות סביבתיות משחקות תפקיד מרכזי בהווצרות המחלה. ישנם מספר גורמים תזונתיים אשר חשודים לקשר עם מחלת הסכרת כמו גלוטן ומחלת הצליאק, שתיה או אכילה של חלבון חלב פרה בגיל צעיר, וחוסר ויטמין D. בנוסף, ישנם רעלים שרעילים ישירות לתאי הביתא בלבלב ומביאים לסכרת מסוג 1. Vacor הוא רעל נגד מכרסמים, שנאסר כבר לשימוש בארה"ב בסוף שנות ה-70. בעקבות הופעת סכרת מסוג 1 אצל אנשים שניסו להתאבד באמצעות הרעל, הביינו שהוא גורם ישיר למחלה. בנוסף, Streptozocin, תוצר של חיידקים מסוג סטרפטוקוק, משמש מודל ליצירת סכרת מסוג 1 אצל חיות מעבדה.
למרות שבמאמר זה הסיבות הסביבתיות להווצרות סכרת מסוג 1 לא ברורות עדיין, יש להניח שיש להן תפקיד חשוב, לאור העליה העולמית בשיעורי התחלואה ובעקבות הגירה. ישנה חשיבות בהבנה טובה יותר של הגורמים הסביבתיים והשפעתם על הארעות מחלות הסכרת .
|
|
לסכרת (משני הסוגים) מספר סיבוכים, בעיקר על רקע של פגיעה בכלי דם. בסופו של דבר פגיעה זו מובילה לפגיעה באברי מטרה אופייניים: עיניים, כליות, קצוות עצבים כאשר מדובר על כלי דם קטנים. וכאשר מדובר על כלי דם גדולים – סכנה לפגיעה בלב, שבץ מוחי, אספקת דם לגפיים, ופגיעה בשרירים.
סכרת מהווה גורם סיכון משמעותי לתחלואה במחלות לב. המגזין היוקרתי Circulation פירסם
מחקר שנעשה בבוסטון
לפיו חולי סכרת פגיעים יותר מאחרים להשלכות של זיהום אוויר מתעשיה ותחבורה, בעיקר SO42– (חלקיקי גופרה, אחד מהגורמים לגשם חומצי) על מערכת הלב. במחקר זה העליה בסיכון היא בעקבות פגיעה בתפקוד כלי הדם והתאים המצפים אותם. בנוסף, לאחרונה מתברר
קשר בין זיהום אוויר ליתר סיכון לאירועים לבביים בעקבות מצב דלקתי
. מחקר אחר מצא
שחולי סכרת יותר רגישים לשינוי זה
במצב הדלקתי בעקבות זיהום אוויר.
|
כיום בישראל ישנם כ 400,000 חולי סכרת ידועים ואנשים רבים נוספים יפתחו את המחלה בשנים הקרובות. אין כל ספק שבאוכלוסיה של 7 מליון אנשים, מחלת הסכרת בישראל נפוצה ביותר. מעל גיל 60 שיעור חולי הסכרת נע בין 10-18% מכלל התושבים. הסכרת נקראת גם "הרוצח השקט", זוהי מגפה עולמית אשר מתים ממנה יותר אנשים מאשר ממחלת האיידס.
תקציב מכובד של משרד הבריאות ושל הקופות למיניהן מוקדש לטיפול בחולי הסכרת ובתופעות הלוואי של המחלה הזו כמו עיוורון, קטיעת רגליים, מחלות קרדיו וסקולריות ועוד.
עם זאת, ישנם אזורים בארץ בהם ריכוז מחלת הסכרת גבוה יותר מבאזורים אחרים, ללא הסבר הגיוני - דבר המעלה את האפשרות שמדובר בגורמים סביבתיים מזהמים אשר תורמים להיווצרות המחלה. למרות עובדה זו, בארץ עדיין אין מודעות להופעת מחלת הסכרת עקב זיהום סביבתי ובשל כך אין התיחסות רצינית לקשר זה לא במועצה הלאומית לסכרת , לא במשרד הבריאות, ולא בקופות החולים השונות.
בספרות העולמית ישנן הוכחות ברורות לקשר בין הופעת מחלת הסכרת ומזהמים סביבתיים, במיוחד ממשפחת האורגנים השרידים. לדעתי, יש להקדיש זמן וכסף, מחקר, והתעניינות לנושא כאוב זה.
דר' ארוין שטרן
מנהל מחלקת הסכרת אנדוקרינית מטבולית
מחוזית יפו
חבר המועצה הלאומית לסכרת והאגודה הישראלית לסכרת
|
|
|
חדשות בנושא סכרת
|
בימים אלו מתנהל מחקר אורכי (longitudinal) (ככל הנראה ראשון מסוגו) המנסה למצוא את הסיבות הסביבתיות למחלת סכרת הנעורים
The Environmental Determinants of Diabetes in the Young (TEDDY) Study.
המנוהל על ידי 6 מרכזים בארה"ב, מתוך ה – NIH והמרכז לבקרת מחלות (CDC). במחקר יאספו ילדים בעלי סיכון מוגבר, ויעקבו במשך 15 שנים אחרי הדיאטה, המחלות, אלרגיות, ונסיון החיים של הילדים, כדי לנסות ולהבין יותר את ההקשר הסביבתי להווצרות המחלה, ואת ההיארעות ההולכת ועולה של המחלה ברחבי העולם.
לפי
מחקר
שפורסם במגזין Diabetes Care בשנה שעברה, נמצא, שנשים שטיפלו בחומרי הדברה בטרימסטר הראשון להריונן, היו בעלות סיכוי רב יותר לפתח סכרת הריונית באותו הריון.
|
|
אירועים
|
דיון מקוון
בנושא הקשר בין סרטן שד לבין סביבה יתבצע ב-20 למרץ בשעה 21:00 לפי שעון ישראל.
|
|
חדשות
|
פרסום במגזין Nature -
איכות זרע ירודה בעכברים שנשמו אוויר ערים
NIOSH, המכון הלאומי לבריאות ובטיחות תעסוקתית בארה"ב, הקים
בלוג
חדש.
טוקסיקולוגית פוטרה מהסוכנות להגנת הסביבה האמריקאית
(EPA) בעקבות תלונות על ידי נציגי התעשיה, לאחר שקראה להחרמת חומר דוחה בעירה, על בסיס ברום, הידוע כמסרטן.
תוצאות
מחקר בהובלת דר' סיגל סדצקי
ושהתפרסם ב Am J of Epidemiology מוצא קשר בין שימוש בטלפונים סלולריים בתדירות גבוהה לבין סרטן בלוטת הרוק. קשר זה היה גם בעל מאפייני מנה-תגובה.
במחקר המתפרסם ב Israel Medical Assoc J
מציגים שני חולים
העוסקים בטיפול במכונות צילום, שפיתחו מחלה אוטואימונית (מערכת החיסון תוקפת את הגוף עצמו) ממקור תעסוקתי. העובדים היו חשופים לקרינה אולטראסגולית, אוזון, ואולי גם תחמוצות של מתכות כבדות.
|
|
כלים
|
איתור מרכיבי מוצרים ביתיים ומידע טוקסיקולוגי עליהם
האתר
"צעצועים בריאים"
מרכז
רשימה
גדולה של צעצועים עם פירוט הרעלים הקיימים או לא קיימים בהם. ישנן מספר אופציות לחיפוש המוצרים. באמצעות כלי זה אפשר לבצע בחירות נבונות בתוך עולם מבולבל שבו מרוב אזהרות כבר קשה לדעת מה כן בטוח ומה לא.
פרוייקט של הספריה הלאומית לרפואה (NLM), שנקרא
Tox Town,
מאפשר לנו ללמוד בצורה ברורה וקריאה על הסכנות הקיימות בסביבות השונות של חיינו.
|
|
גליונות קודמים
|
|
|
עלון בנושא בריאות הציבור ואיכות הסביבה בישראל
