עלון בנושא בריאות הציבור ואיכות הסביבה בישראל
גליון 5, דצמבר 2007 		 

נערך ע"י רונן ברוך, אבי בלאו
פרקינסון וסביבה, מתוך קבוצת העבודה של CHE בנושא פרקינסון וסביבה.
(למאמר המקורי)
פרקינסון היא מחלה נוירולוגית כרונית ומתקדמת, אשר משפיעה על החלק במוח המייצר דופמין, מוליך עצבי האחראי בין השאר על יצירת תנועה, שיווי משקל, רגשות, ועוד. הסימפטומים העיקריים של המחלה הם רעד, איטיות תנועה, קשיון שרירים וחוסר שיווי משקל. הגיל הממוצע לאבחנה הוא 60, אך כ-5% מהחולים מאובחנים מתחת לגיל 40. גורמים סביבתיים אשר נקשרו להתפתחות המחלה הם כימיקלים רעילים (MPTP), חשיפה לחומרי הדברה (Rotenone, Paraquat, Maneb) ומתכות כבדות (מנגן, עופרת, ברזל ואלומיניום) או כתוצאה מהשפעה מאוחרת של דלקת מוחית כתוצאה מזיהום חיידקי או ויראלי, מחשיפה לכימיקלים. אנו יכולים להיות חשופים לגורמי סיכון אלו במקום העבודה, אך גם במי השתיה או המזון. המאמר סוקר את הידע הקיים כיום לגבי הקשר בין גורמים סביבתיים לבין התפתחות מחלת הפרקינסון.

לקריאת התרגום המלא של התקציר


עוד על חשיפות שונות:

לסביבה תפקיד משמעותי יותר במחלה מאשר לגנטיקה.
במחקר בתאומים נמצא שהנטיה הגנטית לחלות בפרקינסון באה לידי ביטוי רק כאשר ישנם מספיק גורמים סביבתיים המעודדים את המחלה.

מציאת הקשרי סיבה-תוצאה בין חשיפה סביבתית ופרקינסון
קבוצת מומחים למחלת הפרקינסון שנפגשה בוושינגטון באפריל השנה , מצאה קשרים רבים בין מחקרים שנעשו בחיות ובבני אדם לגבי קשר בין חומרי הדברה ומחלת הפרקינסון. עיקר הקשרים נמצאו בין עובדים במגזר החקלאות. בניסויים בבעלי חיים שנחשפו לחומרי הדברה נתגלתה בניה של חלבון בשם אלפא-סינוקלאין במוח. חלבון זה הורג את אותם תאי מוח אשר מושפעים ממחלת הפרקינסון. מחקרים אלו מתחילים להראות קשרים אתיופתולוגים (הבנת המנגנון הביולוגי של התחלואה) ראשונים לקשר בין מזהמים ופרקינסון. קיים קושי מחקרי בהוכחת הקשר מכיון שישנה תקופת חביון בין מועד החשיפה ובין התפרצות המחלה, עובדה המקשה על ביצוע מחקרים מדעיים למציאת קשרי סיבה-תוצאה. כיום הדיעה הרווחת בקרב חוקרים העוסקים בתחום של ההקשרים הסביבתיים של פרקינסון היא כי חשיפה סביבתית אינה בהכרח הגורם לתחלואה, אולם היא מעלה את הסיכויים לחלות.

פחמן חד חמצני (CO)
Parkinsonism after carbon monoxide poisoning
Eur. Neurol. 2002;48(1):30-3.
מתרבות העדויות אודות קשר בין מזהם זה הנפלט בתהליכי בעירה לא מלאים (במנועי רכב ובמתקני שריפה בתוך בתים) לבין פרקינסון. פרקינסוניזם אחרי הרעלת CO אינו נדיר, מופיע בדרך כלל מספר שבועות אחרי ההרעלה. רוב החולים החלימו באופן ספונטני בתוך כחצי שנה.
לסקירת הספרות של CHE בנושא CO.

פרקינסון ומנגן בפליטות תעשיתיות
מחקר קנדי שפורסם במגזין Environmental Research מצא קשר בין מחלת הפרקינסון ובין פליטות תעשיתיות של מנגן, וטוען שהסיכון לבריאות הציבור רב מהסיכון של פליטות מנגן מתחבורה. המחקר בדק קבוצה של 110,000 נבדקים על פני 3 שנים.

פרקינסון ומתכות
ארגון CHE פירסם רשימת ספרות אודות קשרים בין חשיפה לשורה של מתכות ויסודות, ביניהן מנגן, ברזל, אלומיניום, קדמיום, נחושת, אבץ, כספית, ומחלות נוירו-דגנרטיביות

פרקינסון וממסים וחומרים תעשייתים אחרים
רשימת ספרות אודות קשרים בין חשיפה לשורה של ממסים וחומרים תעשיתיים כגון acetealdehyde, amalgam, benzyl viologen, PCB, Aroclor, deguelin, cis-Methyldioxolane ומחלות נוירו-דגנרטיביות

שדות מגנטיים
Occupational exposure to magnetic fields in case-referent studies of neurodegenerative diseases.
Scand J Work Environ Health. 2002 Feb;28(1):42-8.
נמצא קשר בין חשיפה משוערת לשדות מגנטיים לבין סיכון מוגבר לחלות בפרקינסון. ההערכה לחשיפה נעשתה בשלוש דרכים: 1. האם עסק בחשמל או לא. 2. שילוב אופי התפקיד והתעשיה. 3. קטגוריות חשיפה לפי Job Exposure Matrix. הקשר נמצא עבור כל שלוש הערכות החשיפה, כאשר Odds Ratio הגבוה היה 1.5.

טכנאות שיניים
High prevalence of extrapyramidal signs and symptoms in a group of Italian dental technicians.
BMC Neurol. 2007 Aug 8;7:24
טכנאי שיניים חשופים לחומרים הידועים כרעילים לעצבים כמו ממסים (n-הקסאן), מתכות (כספית, ברזל, כרום, קובלט, ניקל) ו-Bisphenol-A. במחקר זה נמצא שיעור גבוה של סימפטומים אקסטראפירמידלים (המהווים חלק מהאבחנה של פרקינסון) אצל טכנאי שיניים, למרות גילם הצעיר (50±5)

מוצרי חלב
Consumption of Dairy Products and Risk of Parkinson's Disease.
American Journal of Epidemiology 2007 165(9):998-1006
מחקר פרוספקטיבי שמסתמך על נתוני ה-Cancer Prevention Study II Nutrition Cohort, של ארגון הסרטן האמריקאי, אשר כלל מעקב אחר למעלה כ – 57,000 גברים וכ – 73,000 נשים, נמצאו 250 גברים ו – 138 נשים חולים בפרקינסון. בניתוח גורמי הסיכון נמצא כי צריכת מוצרי חלב מגברה את הסיכון לתחלואה בפרקינסון בגברים ובנשים. בגברים יש העליה בסיכון לפרקינסון עם עליה בצריכת חלב היתה לינארית, אך לא בנשים . לא נמצאו הבדלים משמעותיים בריבוד לגיל ולעישון. נעשתה גם הבחנה בין צריכת סידן וחלבון, אך הם היו קשורים לעליה בסיכון רק אם מקורם היה בחלב. כך גם נשלל הקשר לצריכה הקלורית. הסיכון היחסי (RR) לגברים בין קבוצת הצריכה המינימלית לבין קבוצת הצריכה המקסימלית היה 1.8, כלומר 80% יותר סיכוי לחלות בפרקינסון. בנשים היחסי היה פחות גבוה. החוקרים קוראים להמשך מחקר בכדי לראות האם תוצאות אלו חוזרות במחקרים נוספים וכן כדי להבין את המנגנונים היכולים להסביר תופעה זו.

מפרקינסון וחומרי הדברה
Pesticides and Parkinson’s Disease
American Journal of Epidemiology 2007 165(9):998-1006
Environ Health Perspect. 2006 February; 114(2): 156–164 תסקיר מחקרים טוקסיקולוגים ואפידמיולוגים לצורך בדיקת הקשר בין חומרי הדברה לבין פרקינסון. על פי שני סוגי המחקרים – יש מספיק ראיות כדי להסיק שישנו קשר, אך בשלב זה אין מספיק ראיות כדי להוכיח סיבתיות או למצוא קשרים ישירים לחומרים מסויימים. בנוסף, עדות ששימוש ביתי או תעסוקתי בחומרי הדברה יכול להעלות את הסיכון לפרקינסון בכ-40%.

זוית ישראלית
  • לפי מאגר מידע של משרד התעשיה והמסחר אמדן מספר העובדים החשופים למתכת מנגן – כ-44,000 (מתכת, כלי רכב, מכונות, כלי הובלה, בניה, כימיקלים, יהלומים, מזון, רכיבים אלקטרונים...)
  • לפי דו"ח "מצב זיהום האוויר בתל אביב רבתי" – 2007 (קובץ PDF) של המשרד להגנת הסביבה נמצאו בתחנת ניטור ז'בוטינסקי רמות מנגן של 0.0526 מיקרוגרם לממ"ק, כאשר ערך היחוס השנתי הוא 0.05. מדובר בדגימות ספורות, אך העובדה שהן קרובים לערך היחוס הינה מדאיגה ודורשת תשומת לב מיוחדת.
  • לפי מאגר חומרי ההדברה של משרד החקלאות מאגר חומרי ההדברה של משרד החקלאות ישנם שיירים של חומר הדברה מסוג Paraquat במוצרי המזון הבאים: בשר, דגנים, חמניות, ירקות, כותנה, פירות, פירות הדר, קטניות, תירס, תפוחי אדמה. כמויות קטנות יותר ישנן בביצים, בשר עוף וחלב.
פרקינסון – מחלה תעסוקתית – ישראל

התיחסות מאת פרופסור ניר גלעדי, מנהל המחלקה הנוירולוגית, מרכז רפואי תל-אביב ע"ש סוראסקי, (איכילוב) וחבר הוועדה המייעצת לעמותת הפרקינסון הישראלית

מחקרים אפידמיולוגים רבים ב 30 השנים האחרונות מצאו כי קיים קשר בין חשיפה מוגברת לחומרי הדברה ווהתפתחות מחלת פרקינסון. כמו כן ברור כי הזרקה של חומר דמי הרואין הנקרא MPTP גורמת למחלה דמויית פרקינסון. שתי תצפיות אלו היוו את הבסיס להכרה כי גורמים סביבתיים משפיעים על הסיכוי לחלות בפרקינסון. מהכיוון ההפוך, ברור היום כי עישון סיגריות וכנראה גם חשיפה לקפאין (שתיית קפה או תה) יכולים לדחות את התפתחות מחלת הפרקינסון. אם כן גורמים בסיבה לא רק משרים פרקינסון או מקדימים את מועד הופעתו אלא גם יכולים להוות גורמי מגן הדוחים את מועד הופעת סימני המחלה המוטורית. עם התובנה כי מחלת פרקינסון נובעת משקיעת חלבונים ובעיקר סינוקלאין בתאי המח המביא בסוף תהליך ממושך ואיטי למות תאי העצב במח, עלתה השאלה איך ניתן לקשור בין משקעי הסינוקלאין וחשיפה לחומרי הדברה או ל MPTP. עבודות של השנים האחרונות הראו כי ניתן לגרום בתנאי מעבדה למשקעי סינוקלאין בתאי מח על ידי חשיפה לחומרי הדברה (רוטנון) או MPTP ובכך נוצר הקשר גם ברמה הביוכימית התוך תאית. לתוך המשוואה יש להכניס גם את המטען הגנטי אותו נושא האדם ואשר משפיע כיצד ינטרל או יגיב לחשיפה לחומרי הדברה. נושא השונות ברגישות בין אדם לאדם קיבל משנה תוקף כאשר התברר כי רק חלק מאלו שנחשפו ל MPTP פיתחו פרקינסון ולא דווקא אלו שנחשפו במידה הרבה ביותר. תובנה זו כי הרגישות האישית לחומרים טוקסים והיכולת האינדיבדואלית לנטרל חומרים טוקסיים חיצוניים או פנימיים הביאה חוקרים רבים לחפש את הפרופיל הגנטי שמגדיל את הסיכון לחלות בפרקינסון בעקבות חשיפה סביבתית. ראוי לציין כי קבוצת מחקר בראשות דר' חוה פרץ מאוניברסיטת תל-אביב ופרופ. ניר גלעדי מהמרכז הרפואי תל-אביב קיבלו מענק מחקר גדול ממשרד המסחר והתעשייה בישראל לחקור קשר זה שבין אורחות חיים, גנטיקה והסיכון לחלות במחלת הפרקינסון. תוצאות ראשוניות ממחקר זה אמורות להתפרסם בחודשים הקרובים.

ישראל היא אחת המדינות המתקדמות בהכרה שבין מחלת פרקינסון וחשיפה תעסוקתית. את המודעות לקשר העלה מקרה בו עובדת הטכניון שלקתה בפרקינסון בשנות הארבעים לחייה תבעה את הטכניון על כך כי מחלתה נגרמה מהעדר איוורור תקין במעבדה בה עבדה. לאחר משפט בבית המשפט המחוזי ועירעור לבית המשפט העליון, זכתה החולה במשפט והטכניון חוייב בתשלום פיצויים בסכום עתק על כך כי העבודה במעבדה שלא היתה בטוחה תרמה להתפתחות מחלת הפרקינסון של התובעת. מקרה זה סלל את הדרך לעשרות תביעות כאשר במקרים רבים הביטוח הלאומי הכיר במחלת הפרקינסון כמחלה מקצועית ובמקרים בודדים אף נערך מפשט נזיקין וישנם מספר חולים שזכו בתביעות כנגד מעסיקיהם. במרבית המקרים ההכרה היתה בין חשיפה לחומרי הדברה והתפתחות מחלת הפרקינסון אך מוכרת תביעה של צוללני השייטת (שצללו בקישון) אשר בניהם מספר חולי פרקינסון כנגד משרד הבטחון – נושא שעומד לדיון בימים אלו, וכן תביעות של מספר עובדי מערכות הבטחון. ניתן לסכם ולאמר כי מוסכם על כל הגורמים המשפטיים, תעסוקתיים, ומדעיים כי קיים קשר בין התפתחות מחלת הפרקינסון וחשיפה תעסוקתית או אורחות חיים אך ברור כי מדובר בקשר מאוד מורכב ורב גורמי אשר ייקח עוד שנים רבות להבינו על כל מרכיביו.


חדשות פרקינסון

מענק למחקר בנושא קשר בין פרקינסון וסביבה

מנגן בזיהום אוויר – חשיפה למנגן בסביבה (שנפלט מתחבורה) מקדימה את גיל אבחנת פרקינסון.

האקדמיה האירופאית לרפואה סביבתית מפרסמת את ה- Luxembourg Appeal – דרישה להוציא את הכספית מהאמלגם – חומר המילוי של סתימות השיניים. בין השאר בגלל הרעילות העצבית של החומר.

אתרים

מורשת ללא רעלים

הארגונים "נשים אירופאיות לעתיד משותף" ו-"נשים כקול למען הסביבה" ארגנו מפגש בנושא "נשים כקול למען הזכות לסביבה בריאה". הארגון השיק גם פרויקט שנקרא "קינון" שמטרתו לסייע להורים ליצור סביבה בטוחה ובריאה עבור ילדיהם ולהעלות מודעות לסכנות בשימוש בכימיקלים. הפרויקט מתבסס על אתר ב 6 שפות ובעתיד יאורגנו סמינרים מקצועיים. האתר כולל מידע על בגדים, ריהוט, צעצועים והשפעתם האפשרית על בריאות התינוק.

CHEM trust - מידע על הקשרים המדעיים בין כימיקלים ומחלות שונות, השפעות כימיקלים על חיות בר, וחקיקה בנושא כימיקלים.

איגוד מרכזי מחקר בנושא קשר בין פרקינסון לסביבה נוצר על ידי ה- NIEHS כדי להבין את הקשר בין גנטיקה לבין גורמים סביבתיים לפרקינסון. בקישור אמצעי קשר לצורך הצטרפות לתוכנית.

אירועים

כנס – טוקסיקולוגיה סביבתית

אוסטרליה (הודעה שניה) הכנס ה 10 של הפדרציה הבינלאומית לבריאות הסביבה.

האיגוד האירופי לבריאות הציבור וארגון הגג של ארגוני בריאות הסביבה באירופה ארגנו בתחילת אוקטובר כנס אודות התחממות גלובלית ובריאות הציבור. למסמך הרקע לכנס לפרטים נוספים והצטרפות: רשימת תפוצה בנושא.

ארגון הבריאות העולמי הודיע כי הנושא של יום הבריאות העולמי ב 2008 יהיה "הגנה על הבריאות לאור ההתחממות הגלובלית". במדינות שונות בעולם יתקיימו פעילויות הסברה שיחשפו את ההשפעות הבריאותיות של התחממות כדוה"א ויחשפו את התלות ההדדית בין בריאות הציבור ומצב הכדור.

ארגון "רופאים איטלקיים למען הסביבה" מקיים בתאריכים 29.11-1.12.07 כנס בנושא השפעות זיהום אויר על בריאות הציבור

ספרים חדשים

כימיקלים – ילדים תחת סכנה (chemical pollutants – children in danger by Anne Corinne Zimmer). הספר נכתב ע"י עיתונאית סביבה, עם הקדמה של פרופסור גראנדג'יאן, מרצה לבריאות הסביבה בביה"ס לבריאות הציבור בהרווארד ומומחה עולמי להשפעות של כימיקלים על בריאות הציבור.

Anne Corinne Zimmer. Polluants Chimiques, Enfants en Danger (Broch?). 2007. Editeur : ?ditions de l'Atelier. Collection : SOCIAL ECO H C. ISBN-10: 270823952X

סיכונים אמיתיים לנשים – האיזון העדין של החיים : גורמים ומניעה של סרטן השד. הספר סוקר את העליה במקרי סרטן השד, הגורמים ואפשרויות המניעה.

Sherman Janette. Life's Delicate Balance: Causes and Prevention of Breast Cancer. 2000. Publisher: Taylor & Francis; 1 edition.ISBN-10: 156032869X

מחקרים חדשים – סביבה ובריאות

הרשות השבדית לכימיקלים פרסמה באוקטובר דוח המייעץ לחברות המפתחות נאנו-טכנולוגיות לנקוט בגישת ההזהרות המקדימה מכיוון שההתקדמות המהירה בפיתוח נאנו-טכנולוגיות לעומת העדר הידע לגבי ההשפעות הבריאותיות דורשת פיתוח אסטרטגיה לבדיקת ההשפעות האפשריות ללא דיחוי. בנוסף, קבוצה של ארגוני צרכנים, בריאות, סביבה, ועובדים גיבשה הצהרת עקרונות בנושא פיקוח על טכנולוגיות נאנו וחומרי נאנו הכוללת 8 עקרונות בסיסיים שחייבים להכלל בתכניות הפיקוח.

דוח חדש בנושא השפעות של שדות אלקטרומגנטים. מסקנות הדוח הן כי יש להקטין בסדר גודל של פי 1000 את התקנים הקיימים בנושא הנזק מקרינה. ניתן לעקוב אחר התקדמות העשייה סביב הדוח באמצעות הצטרפות לקבוצת העבודה בנושא שדות מגנטיים של CHE.

קוראי העלון מוזמנים להכנס לאתר הגג של ארגוני בריאות הסביבה בארה"ב ולהצטרף לאחת או יותר מרשימות התפוצה של הארגון, עפ"י תחומי העניין. ההצטרפות היא חינם ודורשת תהליך הרשמה קצר באתר.

לקבלת חדשות יומיות בנושא פרקינסון וסביבה, ניתן להקיש על הלינק להלן: www.healthandenvironment.org

גליונות קודמים




תגובות והערות נא שלחו לעורך אבי בלאו
לפרטים נוספים ניתן ליצור קשר בטלפון: 03-5608788