עלון בנושא בריאות הציבור ואיכות הסביבה בישראל
גליון 1, אוקטובר 2005
 

דבר המערכת
ברוכים הבאים לגיליון הראשון של סיכונים וסיכויים, העלון בנושא בריאות הציבור ואיכות הסביבה של מרכז השל. בעלון ייחודי זה, העוסק כולו בנושאים הנוגעים למפגש שבין בריאות הציבור לבין איכות הסביבה, ייחשף הקורא להיבטים המקצועיים והפילוסופיים של תחום מורכב ומרתק זה בישראל ובעולם.
בישראל, באיחור קל אחרי מדינות מערביות אחרות, מתחילים להכיר בחשיבות הרבה של העיסוק בנושא, הן בשל ההשלכות של סביבה מזוהמת ולא מקיימת על בריאות האדם, והן בשל ההכרה כי העיסוק בבריאות הציבור פותח צוהר נוסף להגנה על הסביבה. בעלון זה נכיר מושגים, נחשף לאנשים וגופים העוסקים בתחום, ונתמודד עם סוגיות מהותיות ועכשוויות איתן מתמודדים העוסקים בתחום.
ההתעוררות בתחום בישראל מתבטאת כיום בעיקר בניצנים של פעילות אקדמית, תקשורתית, ופעילות של גופים ירוקים וקרנות. בית הספר ללימודי הסביבה ע"ש פורטר באוניברסיטת תל אביב, בית הספר לבריאות הציבור של האוניברסיטה העברית, נציבות הדורות הבאים, איגוד רופאי בריאות הציבור, הקואליציה לבריאות הציבור בצפון, וגופים נוספים קיימו כנסים ואירועים בנושא בהם היו מעורבים הציבור הרחב, רופאים, אנשי אקדמיה ומקבלי החלטות.
הגיליון הראשון מתמקד ברציונל העומד מאחורי החיפוש אחר השורשים האקולוגיים של מחלת הסרטן. הגיליון מעלה שאלות לגבי ההתייחסות של המחקר המדעי, הממסד הרפואי, ובעיקר מקבלי ההחלטות למחלה, ומנסה להסתכל מנקודת מבט רעננה על גורמי המחלה, ההתייחסות אליה ודרכים למניעתה.

שנה טובה ובריאה!


להצטרפות לרשימת התפוצה של "סיכונים וסיכויים" לחצו כאן


מאמר ראשי
ביו+, גיליון שיווקי שצורף לעיתון הארץ בשיתוף עם האגודה למלחמה בסרטן, עוסק כולו במאבק במחלת הסרטן. בין המאמרים הרבים המפרטים על טיפולים שונים למחלת הסרטן, דרכי התמודדות עם המחלה, ודרכים לאבחון מוקדם של המחלה, אין ולו מילה אחת (מלבד כתבה על המלחמה בעישון) על הגורמים הסביבתיים למחלה והדרכים להקטנת החשיפה להם. מדהים לגלות, שגוף מכובד כמו האגודה למלחמה בסרטן בישראל, ממשיך להתעלם מהזיהום הסביבתי ותרומתו לגידול המתמיד במספר מקרי הסרטן.
את הסיבות להקטנת החשיבות של חשיפה לזיהום סביבתי כגורם חשוב למחלת הסרטן, מסבירה סנדרה סטיינגרבר (Sandra Steingraber) במאמרה: ייצור חברתי של סרטן: מסע במעלה הזרם. סטיינגרבר מדגישה את החשיבות של גישה הדוגלת בזכויות אדם והמאפשרת חיפוש אחרי "השורשים האקולוגיים" שלנו ולא רק השורשים הגנטיים וההתנהגותיים שלנו.
למאמר המתורגם

נקודת מבט ישראלית
ד"ר נדב דוידוביץ', רופא אפידמיולוג בבריאות הציבור, מרצה במחלקה לניהול מערכות בריאות באוניברסיטת בן-גוריון ובעל דוקטורט בהיסטוריה ובפילוסופיה של המדע, מגיב על המאמר: המתח שבין סביבה ותורשה, וליתר דיוק למי מהם השפעה רבה יותר על האדם, מתקיים מזה מאות בשנים, עוד לפני התגליות המדעיות בתחום הגנטיקה מחד או לפני ההתקדמות בהבנת השפעת הסביבה על החומרים השונים שבה על האדם מאידך. מעבר להשלכות הפילוסופיות של דיון זה בתחומים שונים כמו חינוך, משפט, מגדר או בריאות, לדיון יש חשיבות פוליטית. אם אנו עוסקים למשל בתחום הבריאות, נשאלת השאלה באילו כיוונים על מדעי החיים והרפואה להשקיע בכדי למנוע תחלואה? האם מחקר בתחום הגנטיקה והביולוגיה המולקולרית הוא זה שייתן את הפתרונות המקווים? אך המתח שבין בריאות וסביבה לא נעצר רק בתחום המחקר. מעבר לחלוקת הקשב של החוקרים, נשאלת השאלה המהותית: על מי חלה האחריות בסופו של דבר בשמירה על בריאות הציבור?
לתגובה בהרחבה
סיכויים - הכרות עם הפעילות בעולם
Silent Spring Institute הינו מכון מחקר בו שותפים מדענים, רופאים, ופעילים בתחום בריאות הציבור ואיכות הסביבה, הפועלים במטרה לזהות ולשנות את הקשר הקיים בין זיהום סביבתי לבריאות האישה ככלל, וסרטן השד בפרט. המכון הוקם בהשראת אחת מחלוצות העיסוק בבריאות הציבור ואיכות הסביבה והנחשבת אם התנועה הסביבתית בארה"ב - רייצ'ל קרסון. בספרה Silent Spring, שיצא לאור לראשונה ב-1962, היא מזהירה בפני הסכנות של שחרור לא מפוקח של כימיקלים לסביבה, תוך מעקב אחרי שינויים בתפקוד מערכות אקולוגיות שרוססו על ידי חומרי הדברה. בעקבות פרסום הספר, שחשף לראשונה את הציבור לסכנות שבחומרי הדברה בצורה עקבית ומנומקת, הוקמה הסוכנות האמריקאית להגנה על הסביבה, חוקק חוק אוויר נקי בארה"ב, ונאסר השימוש ב-DDT.


חדשות מהארץ והעולם
  • אסבסט מהווה מפגע של ממש בעיר נהריה. לאחר מאבק ציבורי ארוך של עיריית נהרייה והעמותה לאיכות החיים והסביבה, החליט המשרד לאיכות הסביבה לסייע לרשויות המקומיות באזור בפינוי פסולת האסבסט.
    המשרד לאיכות הסביבה: " האסבסט הוכח כמסרטן בבני אדם. חדירת סיבי האסבסט למערכת הנשימה עלולה לגרום למחלות קשות שאינן ניתנות לריפוי ומופיעות לאחר תקופת חביון ארוכה... "
      עוד...
  • נתונים טוקסיקולוגים עדכניים בעולם מצביעים על נוירוטוקסיות התפתחותית בעוברים ברחם ובתינוקות כתוצאה מחשיפה של נשים בהריון ותינוקות לחומרי ההדברה כלורפיריפוס ודיאזינון. בתגובה לנתונים החליט המשרד לאיכות הסביבה לאסור שיווק של תכשירי הדברה אלה החל מיולי 2006. ההחלטה התבססה על איסור דומה של הרשות האמריקאית לאיכות הסביבה (EPA) ועל בסיס עקרון ההיזהרות.   עוד...
  • מחקר עדכני מערער את האמונה הרווחת שהשליה מגנה על העובר מפני כימיקלים הנמצאים בגוף האישה. במחקר, שבדק הימצאות מזהמים בדם חבל הטבור של עשרה תינוקות בארה"ב, נמצאו כ-200 סוגים של מזהמים הנמצאים בסביבה הביתית והכוללים: כספית, מעכבי בעירה מסוגים שונים, חומרי הדברה, ועוד.   עוד...



תגובות והערות נא שלחו לעורכת מאיה שדה
לפרטים נוספים ניתן ליצור קשר בטלפון: 03-5608788