| והפעם, במקום 'צחוק בצד' הקיץ גווע /
חיים נחמן ביאליק
הקיץ גווע מתוך זהב וכתם ומתוך הארגמן של-שלכת הגנים ושל עבי-ערבּיִים המתבוססות בדמן. ומתרוקן הפרדס. רק טַיָלים יחידים וטַיָלות יחידות ישאו עינם הנוהה אחרי מעוּף האחרונה בשיירות החסידות. ומתייתם הלב. עוד מעט ויום סגריר על החלון יתדפק בדממה: "בדקתם נעליכם? טילאתם אדרתכם? צאו הכינו תפוחי אדמה". תרס"ה |