The way into: Judaism and
the environment
Jeremy Benstein
האם היהדות היא סביבתית בהגדרה? האם היהדות היא
אנטי-סביבתית? עד כמה יכולים מושגים השאובים מן הטקסטים ומן המסורת
היהודיים להעמיק את החשיבה הסביבתית שלנו – ולהיפך, באיזה אופן התודעה
האקולוגית המודרנית עשויה להאיר באור חדש ורלוונטי את המורשת שלנו
כיהודים? לדברי הכותב, ג'רמי בנשטיין, המכנה המשותף בין היהדות לבין
התפיסה הסביבתית היא ששתיהן, עם כל הפלורליזם הקיים בהן, רואות את עצמן
כאלטרנטיבות לאורח החיים שמכתיבה חברת הצריכה והתקשורת של ימינו. במקום
לתור אחר "הוכחות" סלקטיביות לאופי הירוק של הכתובים היהודיים, או לפטור
אותם כאנכרוניסטים ובלתי קשורים לאתגרים של זמננו, מציע בנשטיין להביט
בשפע הגדול שמזמנת ה"יהדות" כמכלול: המקורות הכתובים, המחשבה הפילוסופית,
מוסר הנביאים, הריטואלים, המנהגים וההלכות, ולהעשיר באמצעותם את האופן שבו
אנו חושבים על הסביבה ועל החברה שלנו. החגים היהודיים, כמו סוכות, פסח
וט"ו בשבט, השבת, מצוות השמיטה, של האדמה החקלאית ושל חובותיו של אדם
לחברו, תפיסת האדם היהודית של ספר בראשית, "לעבדה ולשמרה", ותפיסת כבוד
האלוהים – מושגים אלה ואחרים יכולים לשמש אותנו גם כיום כדי לפתח את
האתיקה הסביבתי שלנו. אתיקה המישירה מבט אל ההווה המודרני-טכנולוגי וצרכיו
העכשוויים, אך מתעקשת לסמן ערכים וחזון ברורים; הפועלת על סמך הגישות
המחקריות והתיאורטיות המעודכנות ביותר, אך אינה חוששת לקבל השראה מן
המסורת.ספרו של בנשטיין מחזיק ששה פרקים, העוסקים בזוויות השונות של הקשר בין סביבה לבין יהדות. הספר נפתח במבוא שדן בקשיים ובהזדמנויות הטמונים בדו שיח המורכב והבלתי מובן מאליו בין שני העולמות הללו (או בין כל סוגיה בת זמננו וכל מסורת עתיקת יומין). הפרק הראשון פורש את ההקשר הרחב של המשבר הסביבתי, ואת האופנים שבהם הוא מתקשר לדת ולערכים בחברה שלנו. הפרק השני חוזר אל המיתוס היהודי-אנושי המכונן, בריאת העולם, כפי שהוא מופיע בתנ"ך בספר בראשית, פרקים א'-ב': מה הטקסטים האלה אומרים על תפקידו של האדם בעולם, על יחסיו עם שאר הבריאה ועל המסורת שלנו במבחן הזמן? הפרק השלישי ממשיך את הדיון מהמקורות הטקסטואליים היהודיים אל מסורות, ערכים, מנהגים ומוסדות ביהדות שיש להם זיקה סביבתית מובהקת (דוגמת מצוות בל תשחית, היחס התיאולוגי לעולם הזה מול עולם הבא, צער בעלי חיים וכדומה). בפרק הרביעי נהפך הסדר, והמחבר עובר לבחון את השיח הסביבתי העכשווי מהכיוון הנגדי - הסוגיות "החמות" של ימינו בראי המקורות: פיצוץ אוכלוסין, תרבות הצריכה, מפגעי סביבה וניהול נחלת הכלל, צדק, שימור הטבע, מזון וחקלאות. הפרק החמישי מוקדש להיבטים הסביבתיים של מחזור השנה היהודי, השבת והחגים, והפרק האחרון מסב את הדיון לשאלות יהודיות-סביבתיות הנובעות מהקיום הריבוני בישראל - היהודי הילידי וזיקתו החדשה אל הארץ, הפנים השונות של הציונות ביחסה אל הסביבה, ועניינים נוספים.
חזרה לגיליון 27 של לשם שינוי