מתנה לחג

תקופת החגים שמתחילה את השנה העברית החדשה היא גם הזמן שבו רבים מאתנו נוהגים, או נאלצים, לקנות מתנות: למשפחה, לחברים ולעצמנו. מנהג זה אינו מתיישב תמיד עם התפיסה הסביבתית, המסתייגת מצריכה בלתי מבוקרת, מכילוי מוגבר של משאבי טבע ומהמטריאליזציה של החיים החברתיים. בשנים האחרונות הולכת וגוברת בעולם המודעות לצריכה אקולוגית, ניהול אחראי יותר ובר קיימא של הצריכה הביתית שלנו, כך שתיקח בחשבון שיקולים של מזעור הנזק לסביבה, של צדק חברתי ושל מניעת ניצול. "ערך סביבתי" של מוצר אפשר למדוד על פי הקריטריונים הבאים:

  1. כמות הפחמן שנפלטת במהלך חיי המוצר (הייצור, ההובלה, השיווק והטיפול בפסולת). כמות הפחמן תלויה בסוג המוצר, בגודל מספר וסוג העטיפות, וכן במקום שבו הוא יוצר. כמעט תמיד, מוצר מקומי יהיה חסכוני יותר מבחינת פליטת הפחמן ממוצר מיובא, שעשה את הדרך הארוכה והמזהמת ממקום הייצור אל השוק. לכן, לא תמיד מוצר אורגני הוא גם הסביבתי ביותר בשיקלול כולל. כך למשל, קנייה של שמן זית אורגני שיוצר בספרד ללא שימוש בחומרי הדברה מזהמת עשרת מונים יותר מאשר קנייה של שמן זית "רגיל" מהגליל העליון. זאת, בגלל כמויות הפחמן הנפלטות בשינועו של אותו בקבוק שמן ספרדי לישראל, המקזזות את היתרון הסביבתי שבדרך הגידול האורגנית שלו.

  2. גודל האריזות, מספרן והרכבן. ככל שהאריזה (עטיפה, קופסה, בקבוק וכדומה) של מוצר גדולה ומאסיבית יותר, ועשויה מחומרים בלתי מתכלים כמו פלסטיק או ניילון, כך הוא מזהם יותר וסביבתי פחות (מגדיל את נפח האשפה, מזהם את הקרקע ואת מי התהום, פולט יותר גזי חממה).

  3. פגיעה סביבתית ישירה. הפקתם של מוצרים מסוימים כרוכה בפגיעה במישרין בערכי טבע חשובים. כך לדוגמה, מעיינות ונחלים נפגעים כאשר מימיהם נלקחים באורח לא מבוקר לצורך מפעלי מים מינרלים (כמו במקרה של עין גדי); דשנים ומוצרים קוסמטיים המופקים במפעלי ים המלח פולטים חומרים מסוכנים לאוויר ומשתמשים בקרקע ובמים באורח בזבזני.

    באחרונה ייסד מכון התקנים הישראלי את תו התקן הירוק. מוצר ירוק הוא מוצר, שפגיעתו הכוללת בסביבה פחותה: היעילות האנרגטית שלו טובה יותר, הוא מפחית את השימוש בחומרים מסוכנים וניתן לשימוש חוזר, מפחית אריזות או עוזר למניעת מפגעים סביבתיים בכל דרך אחרת. הדרישות והקריטריונים למוצרים כאלה מופיעים בתקנים מיוחדים שהוכנו לשם כך ונקראים "תקנים ירוקים".

    רשימת יצרנים בעלי תו ירוק נמצאת כאן.

  4. ניסויים בבעלי חיים. את רשימת המוצרים הישראלים שלא נוסו על בעלי ניתן למצוא באתר האגודה הישראלית נגד ניסויים בבעלי חיים, בכתובת הבאה:  http://www.isav.org.il/isav_guide_2006.pdf






  5. סחר הוגן או סחר מנצל. מוצר שהפקתו היתה כרוכה בניצול העובדים או היצרנים המקומיים (למשל חקלאים בשדות הקפה או פועלים בסדנאות היזע) באחת מהדרכים הבאות: תשלום שכר מתחת לשכר המינימום המקומי, איסור על התארגנות, שעות עבודה מרובות או יחס בלתי הולם, הוא כמובן מוצר של סחר בלתי הוגן. "סחר הוגן" פירושו ששותפויות מסחר מבוססות על רווחים לכל הצדדים ועל כבוד הדדי, שהמחירים שמקבלים היצרנים משקפים את העבודה שהם עושים; שלעובדים יש זכות להתארגן; שנאכפים החוקים הלאומיים הנוגעים לבריאות, בטיחות ושכר; ושהמוצרים שומרים על סביבה בת קיימא ועל המשאבים הטבעיים. בניגוד למה שנהוג לחשוב, תשלום של שכר הוגן לא גורם בהכרח לכך שמוצרים עולים יותר לצרכן. היות שארגוני סחר הוגן עוקפים את המתווכים ועובדים ישירות עם היצרנים, הם מסוגלים להקטין עלויות ולתת ליצרנים אחוז גבוה יותר ממחיר המוצר. בישראל, שיווק מוצרים של סחר הוגן נמצא עדיין בתחילת הדרך. עוד על סחר הוגן ועל מוצרי סחר הוגן שאפשר להשיג בארץ באתר פעולה ירוקה: http://www.greenaction.org.il/fair.php