כיצד נצמצם את פליטות הפחמן

כתב: איל ביגר

תהליך התחממות כדור הארץ, ומשבר האנרגיה הנלווה אליו - כבר אינם בחזקת תחזית עתידית של מדענים זוטרים ופעילי סביבה שוחרי שלום. תופעות האקלים הקיצוני, העלייה במפלס מי הים, גלי החום באירופה, סופות ההוריקן במפרץ מקסיקו – ומקבץ סרטים שוברי קופות מוססו את קשר השתיקה והביאו את התודעה הציבורית הבינלאומית להכרה מלאה באמיתות התופעה ובתוצאותיה האפשריות. תם העידן בו מתווכחים אם כדור הארץ מתחמם או לא, ותמה גם התקופה בה מתנגחים באשר לגורמי התופעה – אנושיים אם לאו.
 
משקיבל העולם לבסוף את העובדות הברורות – באה שעת הפעולה, הבלימה, ההפחתה, והניסיון לשנות את המצב. פרוטוקול קיוטו להפחתת הפליטה של גזי חממה שנחתם ב-1997 בישר למעשה את שינוי התודעה בתחילתו, ואולם נדרש עוד כעשור שלם של הוכחות אקלימיות ומדעיות כדי שמנהיגי מדינות ושלטון מקומי, אילי תעשייה ונציגי ציבור יטו שכם ויצטרפו באמת ובתמים למאמץ המניעתי. המנגנונים העולמיים לסחר בגזי חממה מתפתחים בקצב הולך וגובר – בעוד יוזמות אקלים כשל ביל קלינטון, אל גור וטוני בלייר קונות אחיזה בקרב מדינות וארגונים רבים.

במקביל ניצבות רוב מדינות העולם, וישראל ביניהם - בפני משבר אנרגיה שממדיו צפויים לזעזע את המבנה המדיני והכלכלי הקיים, ולשנות את פני החברה בהדרגה. נסיקת מחירי הנפט והגז הטבעי, שילוב טכנולוגיות ששכבו נעולות במרתפים חשוכים במשך שנים, והמרוץ אחר פתרונות אנרגיה חדשים – הם רק החלק הגלוי והמוכר של קרחון האנרגיה. ברם בחברה הנשענת על נפט ועל תוצריו לסיפוק הצרכים הבסיסיים והמפותחים כאחד, צפוי סוף עידן הנפט לשנות את המפה בתחומי ייצור המזון, שוק העבודה, רפואה ובריאות, יצור-הולכה-וצריכה של חשמל, תחבורה על מגוון צורותיה, צרכנות כללית, פנאי ונופש, ועוד.

השילוב בין ההכרה בצורך לבלום את תופעת ההתחממות, עליית הביקוש לאנרגיה וזינוק מחירה בהתאם – מתבטא בתנופה אדירה של שיטות, מוצרים וגישות של יצור אנרגיה ממקורות מתחדשים ונקיים (Renewable Energy – RE), ושל חסכון בצריכת אנרגיה. הגרפים הבאים מציגים נתונים עבור האיחוד האירופי, ומבטאים עליה עצומה במכירת וצריכת אנרגיה ממקורות מתחדשים בכל העולם. אנרגיה מתחדשת ונקייה מיוצרת מרוח, שמש, צמחים וביו-מסה, ביו-גז, מים, מימן, ממקורות גיאותרמיים, מגלי הים ומשלל פסולת. במקביל פורחת ומתחזקת מגמת החיסכון באנרגיה במקור באמצעים טכנולוגיים והתנהגותיים, ועמה שיטות של מחזור אנרגיה במגזרי התעשייה והתחבורה. חשוב להדגיש שגם RE וגם חסכון במקור מפחיתים ניצול בזבזני של אנרגיה מזהמת, ממקורות מתכלים שבדרך כלל מיובאים ממרחקים. 
 


בארץ אהבתנו מצוי עניין התחממות כדור הארץ והשימוש באנרגיה מתחדשת בפרדוקס המקביל באופיו למתרחש בתחומי חיים רבים אחרים. מחד ניצבת ישראל חסרת מקורות האנרגיה בקדמת הבמה של הטכנולוגית לייצור אנרגיה ממקורות מתחדשים. מאידך, התהליך הברור והמתבקש של אימוץ מדיניות ואמצעי פעולה מתקדמים כמתואר אינו קיים הלכה למעשה. מעבר לדודי השמש האגדיים מתבצעים שינויים בתחומי המדיניות, החינוך, הטכנולוגיה והאכיפה באיטיות מעוררת פליאה – בעוד הפרדוקס מודגש על רקע הפופולאריות של חברות כאורמת וסולל ברחבי העולם. בהעדר נפט ובהינתן המצב הפוליטי הקבוע שלנו מול המדינות המחזיקות בו, היינו מצפים למצוא את ישראל בראש מצעד המדינות המייצרות אנרגיה ממקורות מתחדשים. תחת זאת אנחנו מסתפקים בפרויקטים זעירים ובודדים, בקובץ חוקים שאינם נאכפים ובהגיון כלכלי שאינו מתחשב כלל בהשפעות חיצוניות – בעודנו מביטים בהשתאות במדינות עולם שלישי כהודו, תאילנד וברזיל המקדימות אותנו בשנות אור. הכשלים, העיכובים, הדחיות, הסיבות, בעלי העניין, והתקוות לשיפור מתוארים בהרחבה במקומות אחרים. אין מעניינו של טור זה לפרטם או להעביר ביקורת על גופי שלטון, ציבור ומסחר המעורבים.

כרגיל, ניאלץ לקחת את היוזמה לידיים, ולבצע פעולות נדרשות בכדי לתרום את חלקנו למאמץ העולמי. נאמץ מניה וביה גישה חיובית וחסרת ציפיות, ונפרט מה בכל זאת ניתן לעשות אל מול האיום האקלימי המשול לניסוי הגדול ביותר שערכו אי פעם בני האדם על עצמם ועל עולמם.

ראשית מומלץ לפתח מודעות וידע בנושא התחממות כדור הארץ, ללמוד על המרכיבים המגבירים את התופעה ולבחון באופן ישר ובלתי תלוי את תרומתנו האישית לעניין. מי שמודאג מן המציאות הקיימת, מוזמן לטמון את ראשו בחול או להעדיף גישה אקטיבית שהשפעתה היחסית אמנם מזערית – אך משמעותה רבה הן בהיבט האישי, והן בהשפעה המצטברת שיש לפעולות המניעה.

עם קבלת החלטה ביצועית כדאי לגשת ולשנות מספר פריטים והליכים השלובים בשגרת יומנו ולראות כיצד הדבר משפיע על הלב ועל המרגש (לא על האקלים).
נחלק את העשייה לשני תחומים עיקריים:
  1. הפחתה של פליטת גזי החממה הנוצרים בעוון פעילותנו
  2. הגברת קליטת הפחמן הדו חמצני מהאטמוספרה
סעיף ההפחתה הוא העיקרי בחשיבותו. ברם הנכונות לבצעו ואי הנוחות הנגרמת בגינו הופכים אותו לבלתי פופולארי בעליל. תשאלו את עצמכם או את האיש ברחוב מה הוא מעדיף לעשות –להימנע מצריכת בשר ומוצרי חלב או לשתול עצים ???

כך או אחרת – מפאת שגזי חממה נוצרים בעיקר בגלל שריפה של דלקים מחצביים ובגין יצור מזון עתיר מתאן, ופסולת עתירת מתאן – אלה הנושאים שעל פרק ההפחתה:
  • הפחתת צריכת האנרגיה ממקורות מחצביים – המקור הראשי ליצור של CO2 חדש
  • הפחתת בצריכת מוצרים כולל מזון – הובלת חומרי גלם לאתרי הייצור, תהליכי יצור והובלתם ליעד צורכים אנרגיה מחצבית בכמות אדירה. גידול חקלאי של חלבון מהחי, ובעיקר בקר ומוצרי חלב הוא עתיר אנרגיה. גידול מעלי גירה ואורז אחראים לפליטת מתאן שהוא גז חממה פעיל ומסוכן במיוחד
  • הפחתה בייצור פסולת מעורבת – פסולת אורגנית שאיננה מופרדת מייצרת מתאן. פסולת אורגנית שנצרכת ע"י בעלי חיים או שעוברת קומפוסטציה כולאת את מולקולות הפחמן בתרכובות יציבות.
  • הפחתה בצריכת המים – למים מחיר אנרגטי כבד, ומחסור במים הוא התוצר המיידי והמדאיג ביותר של התחממות כדור הארץ
אז איך עושים את זה בתכל"ס??? הנה רשימה חלקית והתחלתית של הפעולות שניתן לנקוט – איש איש לפי הבנתו, מחויבותו ויכולתו.
  • החלפת כל הנורות בבית ובמקום העבודה לנורות PL (פלואורסצנט קומפקטי) בעלות "אור חם" בהספק מתאים לצורך
  • הפחתת נסועה ברכב פרטי (תחבורה ציבורית, אמצעים בלתי ממונעים, טרמפים, carpool)
  • טיסות......טיסות..... מגורמי פליטות הפחמן הגדולים ביותר
  • בידוד מבנים, גגות חלונות, דלתות – והפחתת דרישות הצינון והחימום
  • שימוש באמצעי צינון אוויר פשוטים ויעילים כגון מאורר, סדין מים, שטיפות קצרות
  • צמצום צריכת מוצרים מיובאים
  • צמצום צריכת פירות וירקות שלא בעונתם
  • צמצום צריכה בכלל – או כמו שיודעי דבר אומרים: העדפת שירותים על מוצרים
  • שתילת עצים. בכל מקום, בכל דרך ובכל שעה
  • עוף ודגים טובים מבקר וחלב....חלבון מן הצומח טוב מחלבון מן החי
  • תמיכה והשתתפות בפעולות ניקוי הים שהאצות בו קולטות פחמן דו חמצני
  • צרכנות מים נבונה
  • שילוב טכנולוגיות של אנרגיה מתחדשת איפה שרק אפשר (סולרי, רוח, ביודיזל וכו')
יוזמת האנרגיה הטובה לקידום ערכים של עצמאות אנרגיה וחוסן חברתי בישראל יוצאת לדרך על מנת לקדם את המודעות הציבורית לעניין ההתחממות באמצעים כלכליים. היוזמה מתבצעת בחסות מרכז השל, והיא פונה לגיוס מחזיקי מניות בחברה מסחרית המתנהלת כקואופרטיב עם משימות סביבתיות ברורות. דרכי הפעולה כוללות מכירת מוצרים ושירותים לחסכון באנרגיה, ושירותי הפחתה וולנטרית של גזי חממה.

להצטרפות ליוזמה ולשאלות כלליות בנושא ההתחממות ניתן לפנות אלי במייל goodenergy@heschel.org.il

איל ביגר
יוזמת האנרגיה הטובה של מרכז השל