 |
האם ניתן להיות צרכן מוסרי?כתב: אמי אטינגרתחום הצרכנות האתית עוסק בלקיחת אחריות על הכרעות היומיום שלנו. זהו תחום הנמצא בצמיחה ברחבי העולם. אין הכוונה לרשימה שחורה של חברות "רשע" אלא להקדשת זמן ללמוד על השפעות חיוביות או שליליות של חלופות שונות. המדריך Rough Guide to Ethical Shopping מציין כי לא קיים פתרון "נכון" לכל מקום ומצב אלא רצף של העדפות לשקילה: האם עדיף לקנות כוס קפה מסחרי מבית הקפה השכונתי העצמאי או כוס קפה אורגני מסחר הוגן מרשת גדולה המביאה לפגיעה בעסקים שכונתיים קטנים? האם החרמה של תוצרת ממדינה מדכאת פוגעת במנהיגים המדכאים או בחקלאים הקטנים המנסים להשיג הכנסה מיצוא? מה שחשוב אם כך זה לשאול את עצמנו שאלות. לפני שליפת הארנק בכל קניה כדאי למשל לשאול: • מי מרוויח ממכירה זו? • האם אני קונה ישירות מהיצרן מחנות מקומית, מרשת ישראלית או מרשת בינלאומית? • היכן גודל או יוצר מוצר זה? • איזה מרחק נסיעה הוא נדד במהלך חייו? • האם זכויות המגדל / עובד הייצור נשמרו? • האם הם זכו לשכר הוגן? • האם יש למוצר תעודת הסמכה של ביקורת על התהליך (כגון אורגני או סחר הוגן)? • האם החברה המוכרת מפגינה אחריות חברתית? • האם קיימת אלטרנטיבה השומרת יותר טוב על הסביבה / חברה? עם השתלטות השוק על כל תחומי החיים, הדמוקרטיה הולכת ומתרוקנת מתוכן ומתמעטות הבמות לדיון ציבורי. הקול החזק ביותר שמושמע היום אינו קולם של אזרחים בחברה אלא של צרכנים בשוק. כמובן שקניה אתית לא יכולה להחליף את זכותנו וחובתנו כאזרחים להשפיע על ההכרעות הפוליטיות אך למרבית השמחה לא חייבים לחכות עד שנצליח ליצור מחדש מנגנונים דמוקרטיים משמעותיים אלא ניתן כבר כיום להביע את העדפותינו המתקנות באמצעות השוק עצמו. כל בחירה שלנו כ"צרכנים ירוקים" יכולים לקרב אותנו לעולם בטוח יותר, ירוק יותר מקיים יותר וצודק יותר. השוק כבר מזמן הפסיק לשאול אותנו לצרכינו והעדפותינו ולייצר את שאנו זקוקים לו כאזרחים בחברה. במקום זאת הוא מייצר עוד ועוד מוצרים ועסוק בעיקר למצוא דרכים להטעותנו או לשכנענו שאנו באמת זקוקים להם. תחרות בלתי פוסקת זו מביאה למרוץ לתחתית המביא לרכישה יותר תכופה של היצע רחב יותר של מוצרים זולים יותר ואיכותיים פחות, המיוצרים בתנאים המזלזלים בעיקר בזכויות עובדי הייצור עצמם אך גם בשימוש מושכל במשאבים, טיפול נאות בפסולת ועוד. ענקי הייצור והשיווק של שוק עולמי זה עוד זוכים לסבסוד ממשלתי נדיב מרוב ממשלות העולם. הגיע הזמן שאנו כצרכנים ננקוט את מעט הפעולות הבסיסיות והפשוטות המבטאות את העדפתנו האמיתית והתנגדותנו לדפוס ייצור לא אחראי ומזיק זה המנציח את עצמו. • נעדיף לקנות מוצר אורגני בכל מקרה שזו חלופה קיימת • מוצר מקומי על תחליף מיובא • מוצר עונתי על מוצר מקירור • מוצר סחר הוגן על מוצר נצלני • מוצר מחנות מקומית על פני מוצר מרשת • מוצר מרשת מקומית על פני מוצר מרשת גלובאלית • מוצר מעסק אחראי חברתית על פני מוצר מעסק מנוכר מהקהילה מה שחשוב כאמור זה לחקור ולשאול שאלות את היצרנים, היבואנים והמוכרים. פעמים רבות החלופה המועדפת היא קשה להשגה אבל עצם הדיון ושאלת השאלות היא הצעד החשוב קדימה לקראת יצירת החלופה. כוחנו רב משנדמה לנו להעמיד חלופות במקום בו אינן קיימות. מחקרים מראים כי פניה של עשרה אנשים בנפרד למנהל סניף של רשת המתלוננים על העדר מוצר בו הם מעונינים (כגון קפה מסחר הוגן) מספיקה לרוב כדי להביא לפעולה מטעם המנהל לאספקת המוצר הנדרש! ניתן אף להתארגן כגוף אזרחי ולקדם יוזמות כגון ה"תו החברתי" סחר הוגןמה זה סחר הוגן?שיטת ה"סחר ההוגן" (Fair Trade) היא שיטה אלטרנטיבית לשיטת הסחר הרווחת היום בעולם הנקראת "סחר חופשי". הסחר החופשי, למרות המשתמע משמו, הוא גישה אידיאולוגית- הגורסת כי לשם רווחים "כל האמצעים כשרים". גישה זו מתבטאת ביחס לא הוגן למגזר היצרני (החקלאים בשדות הקפה, פועלים בסדנאות היזע וכו')- החל משכר מתחת לשכר המינימום המקומי, איסור על התארגנות היצרנים באיגודי עובדים, שעות עבודה מרובות ולפעמים אף פגיעה פיזית בעובדים.לעומתה, שיטת הסחר ההוגן מאפשרת ליצרנים להימלט ממעגל הסחר החופשי ונותנת להם אפשרות למחייה הוגנת תוך שמירה על אורח חייהם: על ידי מסחר המתקיים ישירות עם היצרן, ללא תיווך של תאגיד בעל מטרות רווח ותוך מתן כבוד ליצרן. שיטת הסחר ההוגן שמה דגש על היצרנים, זכויותיהם, הסביבה ושמירה עלייה. חשוב שנזכור את אלה כאשר אנו מממשים את חלקנו במעגל הסחר. בידינו, הצרכנים, הכוח לתמוך בצורות סחר הוגנות לאדם ולסביבה. עקרונות הסחר ההוגן כוללים:
במה שונים מפיצי סחר הוגן ממשווקים מסחריים?בניגוד למשווקים רגילים, מטרת משווקי סחר הוגן אינה הגדלת רווחיהם. בשיטת הסחר ההוגן מצמצמים בפערי התיווך בין היצרן לצרכן ובכך ניתן להחזיר לידי היצרן 40% מהמחיר הקמעונאי למוצר. מסחר הוגן מחזיר רבע עד שליש מן הרווחים בחזרה ליצרנים. אחת מדרישות התקן לסחר הוגן הוא כי תהליך היצור יתרחש בהליך משותף, זאת כדי להבטיח תנאי עבודה הוגנים ואת השתתפותם של כל היצרנים בהחלטות הנוגעות לתהליך הייצור. ארגוני ההפצה והתקנים של הסחר ההוגן מעודדים את הקואופרטיבים של היצרנים לספק לכל חבריהם הטבות בריאות, טיפול בילדים ואפשרות להלוואות. בנוסף מעודדים את היצרנים להשקיע חלק מרווחיהם בחזרה בקהילותיהם.סחר הוגן בישראל - תמונת מצב:עד היום לא הוקמו בישראל חברה או גוף המשווקים מוצרי סחר הוגן בצורה מאורגנת. בשנת 2002 החלה עמותת 'פעולה ירוקה' לפעול בשני מישורים לקידום סחר הוגן בארץ: קמפיין חברתי ושיווק מוצרי סחר-הוגן.מטרת הפרויקט היא העלאת מודעות הציבור ליחסי-הכוחות בסחר העולמי והשלכותיהם על זכויות-אדם, זכויות עובדים והאיזון האקולוגי, תוך הצעת אלטרנטיבה משמעותית, באמצעותה כל אחד יכול לקחת חלק בשינוי. הקמפיין מיועד ללוות את שיווק המוצרים, שחלקם מיובאים וחלקם מקומיים. בשלב ההתחלתי תציע 'פעולה ירוקה' קפה קולומביאני ושמן זית מהכפרים מסחה, יאסוף וא-סאוויה. שילוב המוצרים המקומיים והמיובאים חשוב כדי להדגיש את הפן האוניברסלי של הסחר ההוגן: זוהי עשיית צדק עם אוכלוסיות מוחלשות מסיבות שונות, ששערי המסחר חסומים בפניהם ומונעים מהן לקיים את עצמן בכבוד. קישורים
|