תוכנה חופשית? ממש בלי לשלם?

 ליבי בייקין

מאמרים שעוסקים בנחלת הכלל תמיד מתחילים ב"תארו לכם ש...". מאמר זה לא יהיה שונה מהכלל.

תארו לכם שאתם קונים קומקום חשמלי. מגיעים עם הקומקום החדש הביתה, מחברים אותו לחשמל, ממלאים אותו במים, מדליקים, שומעים את המים מתחממים... מתחממים... מתחממים... אבל לא רותחים. מנסים עוד פעם. מדליקים, המים מתחממים אבל לא רותחים. אתם לוקחים את הקומקום בחזרה לחנות, מסבירים למוכר שהקומקום לא מרתיח מים, ומקבלים ממנו את התגובה: " תצטרכו לקנות קומקום חדש". אתם אומרים לו: "אבל יש אחריות על הקומקום החדש! קניתי אותו במיטב כספי!" והמוכר עונה: "זה מה שיש. סביר להניח שכל סדרת הייצור פגומה, אבל אתם יכולים לשכוח מזיכוי. אפשר לשדרג את הקומקום לקומקום חדש יותר, במחיר מלא כמובן. ".

רוב התוכנות היום עובדות כמו הקומקום הזה. אנחנו משלמים הרבה כסף בשביל מוצר לא מושלם, מסורבל לעתים, שאין עליו אחריות ואין לו תמיכה. הידע נשאר נחלת המעטים, התוכנה אינה בבעלותנו, אלא אנו רוכשים רישיון להשתמש בה. מחיר התוכנות הנדרשות מונע מרבים להשתמש בהן, או לפחות להשתמש בהן בצורה חוקית: על מנת לאבזר מחשב שיבצע פונקציות בסיסיות: עיבוד תמלילים, גיליונות אלקטרוניים, גלישה נטולת וירוסים וסוסים טרויאניים באינטרנט – אנו צריכים להשקיע בתוכנות בלבד מעל 2,000 ש"ח (כמעט כמו עלות החומרה).

אולם קיים עולם מקביל, שבו התוכנות מפותחות באמצעות שיתוף והזנה הדדיים של צוותי מתכנתים מכל העולם. המתכנתים הללו מבקרים אחד את השני במטרה לשפר את המוצר, ולא מתוך מטרה להוציא אותו מוקדם ככל האפשר לשוק. חשוב מכל, הם אינם גובים כסף עבור הידע של כתיבת התוכנה, אלא (כמעט) רק עבור שירותים: התקנה, תמיכה והדרכת משתמשים. מחירה של מערכת ההפעלה לינוקס, לדוגמה, נמוך פי 5 לפחות מאשר מחירה של מערכת ההפעלה Windows. והיא איננה היחידה.

קצת מושגי בסיס

קוד (Source) – הקוד הוא ה"טקסט" של רצף פקודות המחשב שמפעילות את התוכנה. כדי לדעת לכתוב או לקרוא קוד יש צורך ללמוד תכנות. קיימות היום מאות שפות תכנות. בתוכנה שנמכרת בחנויות הקוד הוא בדרך כלל סגור, כלומר לא ניתן (ואף אסור לפי חוק!) לראות את "מאחורי הקלעים" של התוכנה, גם אם יש לנו הידע להתמודד איתו.

באג (Bug) – באג הוא תקלה שמתרחשת בעת שעובדים בתוכנה, כי המתכנתים כתבו משהו לא נכון בקוד. כאשר יש באג בתוכנה, כל פעם שננסה לעשות פעולה מסוימת בתוכנה, התוכנה תיתקע בעצמה, תתקע את המחשב, לא תשמור את המסמך שעבדנו עליו ועוד כל מיני מרעין בישין. אנחנו, המשתמשים, לא יכולים לתקן באג, כי אנחנו לא מתכנתים. אבל גם המתכנתים, כאמור לא יכולים לתקן באג, כי אסור להם לגשת לקוד של התוכנה. אפשר לדווח על באג, אבל בדרך כלל תיקון באגים בגרסאות קיימות של התוכנה נמצא בעדיפות נמוכה יותר מאשר פיתוח גרסה חדשה. סביר להניח שגרסה כזאת תהיה אולי נטולת הבאג שלכם, אבל עם הרבה באגים חדשים שעוד לא גיליתם.



תוכנות קוד פתוח (Open Source Software) הן תוכנות שהקוד שלהן נגיש לכל מי שרוצה. במקום להיתקל בבאג ולחכות שתצא גרסה חדשה (שעליה נצטרך לשלם, כמובן), המתכנתים יכולים לתקן את הקוד בעצמם, להפיצו באינטרנט ולספר כיצד תיקנו אותו. כתוצאה מכך, תוכנות קוד פתוח הן בדרך כלל יציבות יותר ו"עושות טוב יותר את העבודה".

תוכנה חופשית ו תוכנה חינמית – שני דברים שונים:

תוכנה חינמית (Freeware) היא עדיין תוכנה עם קוד סגור, כלומר לא מתנהל סביבה דיאלוג מקצועי כדי לשפר אותה. המתכנתים מתפרנסים ממנה בדרך כלל באמצעות פרסומות ששתולות בממשק התוכנה. תוכנה חופשית (Free Software) היא תוכנת קוד פתוח (כלומר משתפרת כל הזמן) שגם ניתנת באופן חופשי באינטרנט.

החיים מחוץ למיקרוסופט

לינוקס היא מערכת ההפעלה הידועה ביותר בקוד הפתוח. יש לה מספר גרסאות בעברית, והיא נחשבת על ידי מביני דבר כאמינה הרבה יותר מ-Windows. המחיר לחבילת התקנה בעברית לאנשים שלא מבינים דבר בתכנות עולה עשרות בודדות של דולרים. היתרון הבולט שלה הוא באבטחה: בגלל שמיקרוסופט, יצרנית Windows, לא סותמת את כל הפרצות, האקרים משתלטים על המחשב, שולחים וירוסים וסוסים טרויאניים וגורמים לכל מיני נזקים. מתכנתי לינוקס בכל העולם כבר סגרו את כל הפרצות האלה, ולכן רובם טוענים שאפילו לא צריך בשבילה תוכנת אנטי-וירוס. בגלל האידיאולוגיה של מתכנתי לינוקס, כל התוכנות ללינוקס הן תוכנות קוד פתוח או תוכנות חופשיות.



למי שלא רוצה לעבור ללינוקס יש תוכנות קוד פתוח ותוכנות חופשיות גם ל-Windows, אבל אלה נפוצות הרבה פחות, ורובן גם לא תומכות בשפה העברית.

אופיס

התוכנה החופשית הפופולרית ביותר בעברית היא Open Office, שמחליפה את האופיס של מיקרוסופט. ניתן להוריד אותה חינם לגמרי מאתר www.openoffice.org.il ולהתקינה בקלות. היא יודעת לעשות כל מה ש-Word, Excel ו-Powerpoint יודעות לעשות, וגם עוד כמה דברים נוספים (למשל, להפוך מסמכים למסמכי PDF, פונקציה שימושית להפליא). אופן-אופיס יודעת לקרוא את כל מסמכי האופיס של מיקרוסופט, ואין שום בעיה לקבל ולשלוח מסמכים לאנשים שעובדים (עדיין) על Windows ואופיס של מיקרוסופט.

מעניין לציין שמי שמימן את התרגום של אופן-אופיס לעברית היה משרד האוצר, שנמאס לו לשלם מדי שנה מיליוני שקלים למיקרוסופט על הזכות לעבוד על תוכנותיה.

אינטרנט

פרויקט התוכנה החופשית הגדול ביותר באינטרנט הוא Mozilla Firefox, שעושה את אותם הדברים שעושה Internet Explorer. אחת התכונות הנוחות ביותר שבה היא שאם גולשים בכמה חלונות במקביל, התוכנה לא נפתחת כמה פעמים (ותופסת זיכרון במחשב ומאטה את פעולתו), אלא פותחת אותו כמן לשוניות בתוך חלון אחד של התוכנה.

יחד עם המוזילה ניתן להוריד את תוכנת הדואר האלקטרוני Thunderbird (שמחליפה את Outlook Express), שגם היא יודעת לקרוא עברית בקלות, צבעונית ונוחה יותר לשימוש מ-Outlook Express.

ניתן להוריד את שתיהן באתר www.mozilla.org.il.

לסיכום, אם אנחנו רוצים לשמר את נחלת הכלל, כדאי לזכור שנחלת הכלל היא לא רק פיזית, היא גם וירטואלית, וכוללת גם מסורות, אמנות, הגות ומדע. לו היו רושמים פטנטים וזכויות יוצרים על הרעיונות של גלילאו, קפלר, ניוטון ומרקוני – העולם שלנו היה נראה אחר לגמרי.

חזרה לגיליון 20 של "לשם שינוי"