|
Cyber Warming ♦ Cyber Dump ♦ סחר במכסות פליטות - זה עובד? ♦ ואיזון פחמן – עובד? ♦ הבנקים וחברות הביטוח השתכנעו - יקר לזהם ♦
|
 |
| Cyber Warming |
 |
|
10.6.07
תתחילו להתרגל למונח חדש: Cyber-Warming. ומה זה בעצם? אין הכוונה לפעילות וירטואלית כזאת או אחרת אלא לתרומתם המאד מוחשית של המחשבים להתחממות כדור הארץ. מתברר שתעשיית המחשבים על כל שלביה, החל מייצורם, השימוש בהם ולבסוף הפיכתם לפסולת מזהמת, תורמת לתהליך התחממות הכדור לא פחות מ'תרומת' חברות התעופה וסך הפליטות של התעשייה נאמד ב -35 מיליון טון גזי חממה לשנה. ממשלת בריטניה הקימה צוות עבודה ציבורי-פרטי שתפקידו להקים את שירות "המחשב הירוק" (Green PC) אשר יאפשר בסופו של דבר לצמצם את צריכת האנרגיה של מחשב ביתי ממוצע בלא פחות מ-98%! ואיך עושים את זה? אז ככה – שירותי "המחשב הירוק" יאפשרו לבצע פעולות מחשב סטנדרטיות כגון גלישה באינטרנט, שליחת דוא"ל ושימושים משרדיים נוספים דרך מרכזי מידע במקום על המחשב הביתי האישי כאשר מרכזי מידע אלה יהיו חסכוניים בצריכת האנרגיה שלהם. מטרה נוספת היא לצמצם את צריכת האנרגיה של תהליך ייצור המחשבים ב-75%. השירות אמור להתחיל לפעול לפעולה בשנת 2009. נשאר רק לשאול, איפה נרשמים?
BBC
|
|
|
| Cyber Dump |
|
|
11.6.07
ועוד משהו על מחשבים ועל פסולת אלקטרונית בכלל – בכל שנה מוברחים לסין דרך הים מיליוני מחשבים, מקלדות טלוויזיות וטלפונים סלולרים שיצאו מכלל שימוש או שננטשו לטובת מכשירים חדישים יותר. ההערכות הן כי 72% מהפסולת האלקטרונית בעולם מגיעה לסין. רבים מהם מגיעים לעיר גויו הנמצאת ליד הונג-קונג. במקום פועלים מעל 5000 עסקים המטפלים בפסולת אלקטרונית ומעסיקים כ-30,000 איש המרווחים 3$ ליום. אבל לא, הטיפול בפסולת אלקטרונית הוא לא הפתרון לאבטלה בעולם השלישי. העובדים, רבים מהם ילדים, מטפלים בפסולת הרעילה ונחשפים לשורה של כימיקלים ללא אמצעי הגנה נאותים, אם בכלל, והממשלה אינה מפעילה כל פיקוח. מעריכים שתשעה מתוך עשרה פועלים סובלים מבעיות עור, מערכת העצבים, הנשימה והעיכול. לאחר הוצאת המתכות היקרות מהמכשירים האלקטרוניים מושלכות השאריות למטמנות, לנהרות או שהן נשרפות. העיר, אומרים, מלאה בהררי פסולת מחשבים, עד כדי חסימת כבישים. אין פלא שעיתונאים ופעילי סביבה מודאגים אינם אורחים רצויים בעיר גויו.
Reuters
|
|
|
| סחר במכסות פליטות - זה עובד? |
|
|
2.6.07
בשבוע שעבר נחגג ברחבי העולם יום איכות הסביבה הבינלאומי. המודעות ההולכת וגוברת לבעיות הסביבתיות איתן מתמודד העולם הביאה עם הזמן להתגייסות עולמית, אך מתברר כי גם אותם מנגנונים שהוקמו כדי להלחם בהתחממות כדור-הארץ אינם חפים מפגמים ובעיות. העיתון הבריטי The Guardian , מדווח על חקירה לבדיקת כשלים בארגון ה-CDM , Clean Development Mechanism, שתפקידו לאזן את פליטות גזי החממה בארצות המפותחות ע"י מכירת מכסות פחמן שמקורן לרוב בארצות מתפתחות. מממצאי החקירה עולה כי ישנו חשד אמיתי לעבירות מרמה מצד חברות בארצות מתפתחות בהליך מכירת מכסות הפחמן. ההערכה היא שכ-20% מן המכסות שנמכרו אינן, איך לומר…"כשרות". פירוש הדבר הוא שמדינות באיחוד האירופאי אשר קונות את המכסות כדי להצדיק עלייה בפליטות בתחומי ארצן תרמו למעשה, וללא ידיעתן, לעלייה בכמות הפליטות העולמית במקום לאיזונה. בבדיקה נמצא כי מקור הבעיה הוא לרוב בארגונים מקומיים אשר תפקידם לאשר ולתקף פרויקטים המוכרים מכסות פליטות. כך למשל, נמצא כי שליש מן החברות שאושרו בהודו אינן עומדות בתקנים הנדרשים לצמצום פליטות.
Guardian |
|
|
| ואיזון פחמן – עובד? |
|
|
10.6.07
כתבת תחקיר נוספת ב- Guardian מנסה לבחון את היתרונות והחסרונות היחסיים של רעיון 'איזון הפחמן' בין פליטות גזי החממה של סגנון החיים המערבי לאיזונם על-ידי נטיעת עצים באפריקה. האם זהו הפתרון או אולי בעיה אתית מסוג חדש? העובדה היא שיערות הגשם באפריקה נעלמים בקצב מבהיל. הסיבות הן משולבות: המקומיים כורתים עצים להסקה, מבראים יער לטובת גידול קני סוכר ועוד. הרעיון הוא יפה – במקום שנטל שיקום היערות ייפול על כתפי המדינות האפריקאיות, מדוע שלא יממנו זאת מכיסם איגודים בינלאומיים של נוסעים מתמידים (אנשי עסקים למשל) אשר יתנו מכיסם לפיצוי עבור הטונות הרבים של פחמן דו-חמצני שהם שולחים לאטמוספרה כל שנה? נשמע רעיון טוב, לא? אז מה בעצם הבעיה? המבקרים טוענים שאיזון הפחמן הוא לא יותר מאשר פעולת חישוב יצירתית וממרקת מצפון. במקום להשקיע את כספם בשיפור הבידוד של בתיהם או התקנת נורות חשמל חסכוניות קונים האחראים לזיהום מצפון שקט. האמת היא שאותו כסף המושקע בנטיעת עצים צריך גם להבטיח את שרידותם לפחות למשך 100 שנה כדי שבאמת יוכלו לפעול את פעולתם המאזנת. בינינו, כמה מדינות באפריקה יכולות להבטיח יציבות פוליטית, כלכלית וצבאית למאה שנים הקרובות?
Guardian
|
|
|
| הבנקים וחברות הביטוח השתכנעו - יקר לזהם |
|
|
6.6.07
בשבוע שעבר נפגשו נציגי המדינות המתועשות בועידת הפסגה ה- G8 שהתכנסה השנה בגרמניה . לקראת הועידה יצאו יותר מ-20 בנקים וחברות ביטוח בקריאה למדינות המשתתפות לתמוך בקיצוצים נרחבים בפליטות גזי החממה בעולם. הארגונים הפיננסיים, החברים ביוזמת התוכנית הכלכלית-סביבתית של האו"ם, הזהירו שתוך 20 שנה תעלה ההתחממות הגלובלית לעולם טריליון דולר לשנה(!) סכום שהוא סך הנזקים הסביבתיים, החברתיים והכלכליים הצפויים. הנתונים מראים, הם אומרים, שזול הרבה יותר להשקיע באמצעים להגנה על הסביבה ועל האקלים, מאשר להתמודד עם הנזקים וההפסדים. האם היה זה השיקול הכלכלי שהיה הגורם המכריע ושכנע את הנשיא בוש להסכים ולשתף פעולה לקראת המטרה המוצהרת של שמונה המדינות המתועשות לצמצם הפליטות ב-50% עד שנת 2050, או שהיה זה החן האישי של קנצלרית גרמניה אנגלה מרקל? את זאת לעולם לא נדע…
Reuters
|
|
|
