האופנה ככלי תקשורתי, מושפעת משיטות של יצור המוני ומכלכלת הגלובליזציה, באמצעותה ניתן לממש פעולה ישירה בתחום נחלת הכלל, בזמן של זריחה אחת (משך הזמן שנדרש לביצוע הזמנה הנשלחת לסין, הנובע מהפרשי השעות.)

פיתוח מדעי של טקסטילים תבוניים מהווה ההזדמנות להפוך את הלבוש/אופנה ללחם חוקם של רוב צרכני התרבות החומרית והמושגית בעולם, להעביר את השליטה בהם לציבור הרחב ולהניע באמצעותו מהפכה חברתית ותרבותית.

עתידני הלבוש חוזים בין השאר שאת ריטואל העמידה מול הראי תחליף התזת ספריי על הגוף עד להיווצרות כיסוי מעוצב במידה הנכונה. בעקבות חזון זה נבחנות שתי דילמות מרכזיות:
- הפער שבין החזון הטכנולוגי של אריגים דוחי לכלוך, בעלי זיכרון ומסרסי טמפרטורה, לבין האכסיומות המרכזיות של תרבות הצריכה.
- ההשפעה של עודף בינה באריגים חכמים על משוואת הלבוש האנושית.

בחינה ערכית של מרחבי המודעות וההמשגה החדשים שרוקם הטקסטיל התבוני, מצריכה מחקר מתקדם המבוסס על תיאוריות של תכנון בר קיימא, המצדדות בבחינה ב"מעלה הזרם" ומבקשות למדוד ולבדוק את השפעת הטקסטיל התבוני על הסביבה ועל המשתמשים בה.

האם יאבדו המשתמשים את הצורך להתלבש מחדש? או יחזיקו בתפישות מחודשות לגבי גבולות היכולת האנושית?
מחקרי מחזק את הטענה שניתן לחולל שינויים תרבותים וחברתים באמצעות בינה מלאכותית הוא חוקר את מסען אל הלא נודע של חולצות סולריות המרעננות את גזרתן ושל גידולי שרוולים עונתיים, ומבקש לברר את אפשרות הפיכתם לנחלת הכלל ואת בחינת מחיר הנגישות שלהם.

תפיסת החינוך הסביבתי בצה"ל גובשה במפקדת קצין חינוך ונוער ראשי

חיים רבלין סוקר בחדשות ערוץ 2 את השפעת ההתחממות הגלובלית על ישראל.

לשמאל הישראלי יש זכויות. במשך שנים הוא מייצר התנגדויות ללאומנות דומיננטית. היו רגעים בהם היו לו הצלחות. תנועת המחאה שתרמה ליציאה מהבוץ הלבנוני היא דוגמא. אבל בשנים האחרונות אנחנו שרויים במשבר. המציאות השתנתה. אבל ברובנו עדיין לא הפנמנו זאת. קבוצותינו הקטנות ממשיכות לדמות לעצמן שהקרבות שייכים לאותה מלחמה מוכרת מהעבר. אך בפועל זוהי מערכה חדשה לחלוטין. אם לא נצליח להבין אותה – לא נוכל גם להיערך בהתאם. המאמר מנסה לסמן מיתאר של מרכיבים הכרחיים לפרוייקט חדש לשמאל הישראלי. משמעות המהלך המוצע היא חזרה לפוליטיקה, במובן הכולל שלה: פעולה בקרב האנשים, שכנוע והסבר, יזום מדיניות והצגת דרכים חלופיות, יצירת נוכחות מתמדת בקרב הקהילות השונות, גיבוש הכלים המוסדיים המתאימים לחיבור בין כל הקולות המצדדים בחברה צודקת וסולידרית.

"הסביבה בישראל" הוא תיאור מקיף ראשון של תולדות הסביבתיות בארץ. זהו ספר עובדתי וממוסמך אך במקביל גם קריא מאד, בין היתר בזכות התיאור החי של דמויות פועלות ושל אנקדוטות צבעוניות. איכויותיו של הספר בולטות במיוחד בניתוחים הביקורתיים שפרופסור טל מציע למאבקים סביבתיים עיקריים. כאן הוא משלב היטב תובנות רטרוספקטיביות עם ידע של משתתף מבפנים. שכן אלון טל, פעיל סביבתי מרכזי במשך שנים, ראוי היה גם להיות אחד הגיבורים המרכזיים של ספרו. הפירוט האמפירי יוצר תשתית טובה למבט העל הנדרש להבנתה של הדרמה של הסביבתיות בישראל.

השופט הצהיר שמקרה של ברג'יט דריסקול לא יחזור שנית

הצגת פעילות מדור מורשת קרב, ידיעת הארץ וחינוך סביבתי בחיל החינוך והנוער להעלאת המודעות לשמירה על הסביבה

מאמר אופטימי של עודד גלעד לעיתון הארץ על שינויים לטובה בתודעה הסביבתית

יום האשה הבינלאומי איננו יום על מגדר, הוא איננו יום העוסק בהבדלים החברתיים בין המינים. היום הזה הוא סמל לשאר ימות השנה שבהם מצבן של נשים אינו סיבה לחגיגה כלל. היום הזה בא להזהיר ולהאשים, הוא בא להזכיר לכולנו שאנו חיים בחברה שבה נשים נרצחות רק בגלל היותן נשים