הכשל של הכלכלה המודרנית לשמור על משאבי הטבע והסביבה מתוך "תורת המשחקים

בספר "תורת המשחקים", מובא הסבר פשוט למיגבלותיו של השוק החופשי להגן על האינטרסים הציבורים, ובכלל זה על משאבי הטבע, הנוף והסביבה.

 

קובץ מצורףגודל
כשל השוק להגנה על הסביבה מתוך תורת המשחקים.doc28.5 KB

הנושא יותר מורכב. הפנמת עלויות היא

 

ויקטור (וערן) שלום

 תודה על ההפניה והציטוט מהספר

הקטע טוב ומעניין וחשוב שויקטור העלה אותו. אך ככלכלן המעמיק בכלכלה אקולוגית הסוגיה הרבה יותר מורכבת וגדולה. למעשה אפשר להבין מהקטע שאם נפנים את העלויות החיצוניות אז היד הנעלמה אכן תעבוד.

ובכן, מאוד מומלץ להפנים את העלויות החיצוניות. זה בהחלט ישפר את הדברים בצורה משמעותית. זה מה שטוענת ומנסה לעשות הכלכלה הסביבתית ועל כך מחיאות כפיים והלוואי שתצליח במשימתה

 אלא שכלכלנים אקולוגיים סבורים שזה לא מספיק. מאחורי השאיפה להפנים עלויות מסתתרות 3 הנחות יסוד שלא מדברים עליהן:

  1. אפשר לדעת מה הנזק מתהליך הייצור
  2. אפשר להעריך את הנזק
  3. אפשר להפנים אותו במנגנונים פוליטיים- כלכליים

 ובכן, נתאר לעצמנו שתומאס מידג'לי אשר המציא את הCFC  ב 1928 הלך לכלכלן סביבתי כדי שיעריך את העלויות החיצוניות של החומר. לצערנו אותו כלכלן סביר שהיה טוען שאין לחומר השפעה מזיקה, כי אז לא האמינו שהוא מזיק. רק 50 שנה אח"כ הובן הקשר בין CFC לחור באוזון. מסתבר שאומנם CFC בטוח על פני האדמה, אך אי שם למעלה באטמוספרה, קרני השמש הפוגעות ב CFC לפני שעברו סינון של שכבת האוזון, מפרקות אותו, ונוצרת תגובת שרשרת ההורסת את שכבת האוזון. כל מולקולה של CFC יכולה להרוס עשרות אלפני מולקולות של אוזון!

 דוגמה זו רק מבהירה את הקושי בניבוי בעיות סביבתיות שלרוב מופיעות רק עשרות שנים אחרי שנוצרו. כך גם עם אסבסט בטון, חומרי ריסוס ועוד רשימה ארוכה של חומרים שאנו יודעים שהם בעייתיים לאדם ולסביבה רק שנים רבות אחרי שהחלו להשתמש בהם. אני מאמין שכך יקרה גם עם קרינה סלולרית והנדסה גנטית של מזון.

פסלנו את הנחה מס' 1.

 לגבי הנחה מס' 2: האם יש מחיר לאוזון? הרי לא יתכנו חיים בלעדי שכבה זו! ואם היו יודעים בשנות ה- 20 על הנזק מ CFC, בכמה דולרים היו מתמחרים אותו? ומה הערך של נחל זורם?

פסלנו את 2.

 ולמרות שהכלכלה הסביבתית נמצאת בעולם כבר 60 שנה, וזוהי שפה מוכרת בתחום הכלכלי והפוליטי, האם היא מצליחה לגרום להפנמת עלויות סביבתיות במערכת הכלכלית, לפחות באותם מקרים שיש לה את המידע על הנזק? סחר הפליטות ב SO2 בארה"ב הוא יחסית מוצלח. הסכם קיוטו טוב בעיקרון- המימוש אינו מספק בגלל לחצים אינטרסנטיים של יצרנים (ארה"ב לא נכנסה אפילו להסכם).

פסלנו את 3.

 לסיכום, אני ממליץ לבוא לקורס המבוא בכלכלה אקולוגית ולהעמיק בעניין. רצוי גם לקרא את הסיכום של פרק 10 מסיפרו של פרופ' הרמן דיילי:

http://www.ecowiki.org.il/index.php?title=%D7%93%D7%99%D7%99%D7%9C%D7%99:_%D7%9B%D7%9C%D7%9B%D7%9C%D7%94_%D7%90%D7%A7%D7%95%D7%9C%D7%95%D7%92%D7%99%D7%AA%2C_%D7%A4%D7%A8%D7%A7_10%2C_%D7%9B%D7%A9%D7%9C%D7%99_%D7%A9%D7%95%D7%A7

 

בברכה

חגי קוט , כלכלן

רכז הפורום הישראלי לכלכלה בת קיימא

 

צריך להפנות את תשומת הלב של הפורום

צריך לידע את חגי קוט, שחר דולב, ליה אטינגר וכל השאר.

אני בטוח שזה יעניין אותם.

האתר נבנה בעזרת