הכנסת אשרה בסוף 2006 וללא קושי (בתמיכה של “מפלגות חברתיות” כגון העבודה, ש”ס והגמלאים) את תקציב המדינה ואת חוק ההסדרים. כי  שסברו הפרשנים ועל פי ההערכות המוקדמות בעקבות כניסת “ישראל ביתנו” לקואליציה, הכנסת אשרה בקלות את התקציב האנטי-חברתי של ה”ממשלה הכי חברתית שהייתה בישראל” (כדברי שר הביטחון עמיר פרץ). זהו תקציב של קיצוצים. קיצוצים בחברה, קיצוצים ברווחה, קיצוצים לזקנים, לילדים ולבריאות. הרי מן המפורסמות היא ש”אין כסף”. קרי מקורות התקציב מצומצמים ולכן “אין מנוס” מלקצץ בתקציב. אגב, הקיצוץ במדינת ישראל נעשה על פי חוק. על פי חוק אחר, שחוקק לפני שלוש שנים, מדי שנה התקציב גדל באחוז בודד אחד. רגע, דיברנו על קיצוץ? הרי מדובר על תוספת. אכן מדובר על תוספות, אבל למעשה זהו קיצוץ, כי האוכלוסייה במדינת ישראל גדלה בקצב של כ-2.5 אחוז לשנה.
אבל קיימת מציאות תקציבית חמורה הרבה יותר. תקציב המדינה נתון לכאורה לפיקוח פרלמנטרי הדוק מצד הכנסת ורשויות נוספות. למעשה אין תחום פחות שקוף מתקציב המדינה. מניתוח התקציב בשלוש השנים הראשונות לאינתיפאדה (התקציבים של השנים 2001, 2002 ו-2003) עולה כי תקציבי הביטחון קוצצו ריאלית באחוזים ניכרים. כך נכתב מפורשות בספרי התקציב שהופצו על ידי משרד האוצר. אבל מבקר המדינה בדק ומצא, שלמרות ההכרזה הרשמית לפיה “קוצצו תקציבי הביטחון” פעל ראש הממשלה דאז, אריאל שרון, כדי להעניק תוספות ניכרות לתקציב הביטחון. כך, על פי הנתונים הרשמיים התקציב קוצץ, אבל בפועל ובמהלך שלוש שנים הוא גדל בכ-20יליארד ש”ח. במילים אחרות: רשמית “אין כסף”, אבל במציאות קיים כסף רב - לפחות כאשר מדובר בסעיפים מסוימים בתקציב המדינה.
שאלה נוקבת נוספת עולה מתקציב המדינה של השנה שעברה וביצועו. על פי “דו”ח מידע כספי של ממשלת ישראל ל- 31 בדצמבר 2005″, שפורסם בסוף אפריל 2006 על ידי החשב הכללי באוצר, ד”ר ירון זליכה, נותרו בקופת המדינה עודפים בהיקף גדול ביותר: 30,5 מיליארד ש”ח. יותר מעשרה אחוז מהתקציב שאושר בכנסת.
קבוצה אחרת של פקידים בכירים באוצר, ובראשם הממונה לשעבר על התקציבים, קובי הבר, טוענת כי אין אמת בנתונים של זליכה וכי עודפי התקציב “הם לא יותר” מ- 6 מיליארד ש”ח. כתב “הארץ” המסקר את האוצר, מוטי בסוק (”הארץ”, 28 באוגוסט 2006), בדק ומצא כי נרשמו עודפי התקציב של כ- 18 מיליארד ש”ח. על פי בסוק “בקופת המדינה ישנם עודפי ענק. כ- 8 מיליארד שקל הצטברו בקופה בשל גביית יתר של מסים ותקבולי הפרטה. עוד 10 מיליארד שקל יצטברו בקופה עד סוף השנה בשל תת-ביצוע בתקציב”.
פקיד בכיר א’ טוען כי בקופה יש עודפים של כ- 30 מיליארד, כתב בכיר טוען כי הסכום הוא 18 מיליארד ולדברי פקיד בכיר ב’ העודפים “הם לא יותר” מ- 6 מיליארד ש”ח? שר האוצר אברהם הירשזון מסרב בעקשנות למסור כל מידע בנושא. אז, מי צודק? בכל מקרה האזרח מפסיד. את הלוקש ש”אין מנוס מלקצץ בתקציב” לא ניתן למכור אותו שוב. עובדה: יש כסף בקופה הציבורית. השאלה היא: לאן הולכים כל המיליארדים? ועל כך לא תמיד יש תשובה בספרי התקציב.