אביב הגיע פסח בא ואיתו גם פסטיבל הניקיון לפני החג. כי אין כמו האביב לאוורר ולניקיון הבית לאחר ההסתגרות בחורף. גם יצרניות חומרי הניקוי  מנצלות תקופה זו בכדי לשווק לנו שלל חומרי ניקוי, בריחות מפתים ובאריזות צבעוניות המבטיחות בכמה ריסוסים ובניגוב קל למגר את הלכלוך, להעלים את כתמי השומן ולהשמיד את החיידקים. רק בפינה המוצנעת של האריזה מופיעות באותיות קטנות רשימה ארוכה של הזהרות המלווות בסמלים של גולגולת או איקסים המתריעים מפני מגע עם העור, העיניים או שימוש במקומות סגורים ופניה מידית לקבלת טיפול רפואי. 

חומרי הניקוי מותאמים לאדם ה"מודרני" הדורש תוצאות כאן ועכשיו במינימום מאמץ. בעולם זה איכות חומרי הניקוי נמדדת ביעילותם לסלק את הלכלוך והכתמים במאמץ, בזמן ובמחיר הנמוכים ביותר ולמגוון רחב של שימושים ודרגות ליכלוך. המשתמשים מצדם מעדיפים תכשירים פשוטים ליישום ותוצאות מיידיות. גישה זו הביאה לפיתוח חומרי ניקוי מרובי חומרים כימיים אגרסיביים, רעילים ומרוכזים מידי, בעלי ניחוח סינטטי, מטעה, כאילו "טבעי", העלולים לפגוע בבריאות האדם ובסביבתו.

כיום מקובל להפריד בין חומרי ניקויי ממקור טבעי (שומן מהחי או הצומח כגון שמן זית) אשר אותם משיכים לקבוצת הסבונים לבין חומרי הניקוי סינטטיים ממקור פטרוכימי השייכים לקבוצת הדטרגנטים. הדטרגנטים מכילים לפחות חלק אחד שמקורו בתעשיית הנפט או חלק הנגזר מחומר שהוכן בדרך סינטטית. קבוצה זו כוללת גם חומרים אלקליים, ממיסים אורגניים, מרככים, מייצבים, מקציפים וחומרי צבע וריח סינטטים. דטרגנטים שונים מכילים חומרים כימיים מסוכנים רעילים כגון: היפוכלוריטים (בחומרי חיטוי), חומצות (בתכשירים לניקוי כיורים, אסלות ובחומרים להסרת אבנית), סודה קאוסטית או סולבנטים שונים (בתכשירים להסרת שומן). 

המעבר משימוש בסבון ממקור טבעי לשימוש מסיבי בדטרגנטים החל במלחמת העולם השנייה, כתוצאה מארבעה גורמים:

1. מחסור בשומן טבעי בזמן המלחמה.
2. התפתחות התעשייה הכימית בעיקר לצורכי לוחמה.
3. הסבון הוא בעל כושר פעולה מוגבל במים "קשים" (מים עשירים במינרלים כמו מרבית מי הברז בישראל). ואילו הדטרגנטים, בדרך-כלל, כמעט שאינם מושפעים מ"קשיות" המים, ועל-כן הם בעלי כושר-פעולה יעיל גם במים "קשים".
4. דרישות ייחודיות של הצי האמריקאי לניקיון יעיל עם מים "קשים" ועשירים במלחים. 

מה נדרש מחומר הניקוי ?

  את הפעילות הדרושה לסילוק הזיהום בכל תהליך-ניקוי אמור לספק חומר בעל הרכב מתאים ובעיקר המרכיב הדטרגנטי\סבוני שבו. ואלה הדרישות העיקריות מחומר-הניקוי: 

• כושר-התמוססות במים.
• כושר-חדירות גבוה אל הפריט אותו יש לנקות.
• יעילות ניקוי גם במים "קשים".
• "שטיפות" מרבית בתום תהליך הניקוי כדי למנוע הישארות ו/או הישרדות של חומרי-ניקוי, זיהום ותוצרי לוואי על הפריטים שנוקו.
• רעילות אפסית - לא יגרום נזק למשתמש בחומר ולמשתמשים ולחשופים לפריטים המנוקים.
• אינו גורם למפגעים סביבתיים ואינו קורוזיבי.
• לא יפגע בפריטים המתנקים ובציוד הניקוי.
• נוחיות ופשטות באיחסון, בשימוש ובטיפול.
• מחיר סביר.

פליטת חומרים כימיים וגזים רעילים בחלל הבית:

בבית ה"מודרני" קיים ארסנל מכובד של חומרים כימיים המשמשים לצרכים הבאים: חומרי ניקוי וחיטוי (לניקוי רצפות, אסלות, אמבטיות, כיורים, חלונות, כלי אוכל, כלי מתכת, רהיטים וכד'), אבקות ונוזלים לכביסה, חומצות פתיחת סתימות, מטהרי אוויר, דוחי עש (נפתלין), חומרי הדברה, צבעים, מסירי צבע, ממיסים, משמרי עץ, תרסיסי ספריי.

מחקרים בארה"ב מצאו שרמת הזיהום הממוצעת של חלק מהחומרים הכימיים הנפלטים גבוהה פי 2-5 בתוך הבית מאשר מחוצה לו. ואילו במהלך ומספר שעות לאחר פעילות הניקוי, השימוש ו\או הצביעה רמת הזיהום יכולה להגיע עד פי 1000 מרמת הזיהום מחוץ לבית.

בנוסף, במרבית חומרי הניקוי המכילים גם חומרי חיטוי בהם משמש הכלור או נגזרותיו כחומר חיטוי נוצרות תרכובות כלורואורגניות אשר עלולות להיות מסרטנות כתוצאה מתגובה בין כלור לבין שאריות אורגניות הנמצאות בבית ובמים.  

א.         החשיפה הגדולה ביותר לחומרים הכימיים מתרחשת בזמן עבודות הניקוי\חיטוי\צביעה, בעיקר לעובדים עם החומר שבאים במגע ישיר איתו, אם במגע עורי ואם משאיפת אדים ורסס מזוהם. גם שאר השוהים בבית בזמן העבודות נחשפים לחומרים הרעילים בעיקר כתוצאה מנשימת חומרים המתנדפים לאוויר. דוגמאות לתגובה מיידית לספיגת הרעלים: צריבות בעור, בעיניים ובגרון, התקף שיעול או התעטשות, התקפי אלרגיה וכאבי ראש.

ב.         שעות לאחר עבודות הניקוי\חיטוי\צביעה חומרים רעילים ותוצרי פירוקם עלולים להמשיך ולחדור אל גופנו במשך ימים רבים.

ג.          שאריות חומרי הניקוי עלולות להגיע אל המזון - ממשטחי השיש, שולחנות המטבח ומכלי האוכל והבישול.

ד.         שאריות חומרי הניקוי\חיטוי האמבטיה עלולות להישאר על הדפנות ולהתמוסס במים כשאנו מתרחצים בהם ורוחצים את ילדינו.

ה.         העור שלנו הבא במגע עם מכסה האסלה שטופל בחומרי חיטוי חריפים עלול להיפגע.

ו.          הליכה ברגלים יחפות על רצפה שנשטפה עם דטרגנטים חושפת את העור שלנו לכימיקלים מזיקים.

ז.          החמור מכל תינוקות הזוחלים על הרצפה והמכניסים כל דבר לפה עלולים לקלוט כמויות גדולות של שאריות חומרי ניקוי,חיטוי והדברה ביחס למשקל גופם.

ח.         שאריות חומרי הכביסה והמרכך עלולות להישאר בתוך סיבי הבגדים, לגרום לתגובות אלרגיות, יובש וגירויים שונים בעור.

השפעות בריאותיות:

חומרי הניקוי שאנו משתמשים בהם ותוצרי פירוקם, שחלקם רעילים ואף מסרטנים, נספגים בגופנו וחודרים אל מחזור הדם, מערכות העיכול והנשימה שלנו דרך מגע ישיר עם העור והריריות, דרך הנשימה ובבליעה.

כתוצאה מכלל החשיפות עלולים להיגרם התופעות הבאות: גיורי בעיניים, באף, בגרון ובעור עד להתפתחות דרמטיטיס, דלקת עור ; כאבי ראש, חוסר יכולת להתרכז, זיכרון לקוי, סחרחורות, איבוד קואורדינציה ובחילות; פגיעה בכבד, בכליות ומערכת העצבים המרכזית. חלק מהמרכיבים הכימיים אף עלולים לסרטן.

מניסויים בבעלי החיים וממחקרים אפידמיולוגים מתברר שחומרים כימיים רבים המצויים בתכשירים ביתיים אשר אליהם נחשפות נשים בהריון עוברים דרך השליה אל העובר. חשיפת העובר לחומרים אלו בכל שלב של ההריון עלולה לגרום לפגיעה בהתפתחותו, להפלות וללידות מקודמות.

חשיפה זו מסוכנת גם בשלב ההנקה מאחר ומתברר שחלב האם מעביר אל הרך הנולד כימיקלים אליהם האם הייתה חשופה. לכן מומלץ לנשים בהריון ולמשפחות לילדים קטנים לנקוט משנה זהירות ולהמעיט ככל הניתן בשימוש בחומרים כימיים רעילים ומחשיפה לחומרים אלו.

אוכלוסיות רגישות נוספות הן קשישים, חולים כרוניים, חולי אסטמה, בעלי מערכת חיסונית חלשה כגון חולי סרטן ומטופלים באנטיביוטיקה.

הדרכים למנוע זיהום וחשיפה מסוכנת:

חשוב לנקוט אמצעי זהירות מפני הסכנות הטמונות בשימוש בחומרי ניקוי ותכשירים ביתיים נוספים. הדבר חשוב עוד יותר, כאשר מדובר בשימוש בבית ובסביבת ילדים (גני ילדים, בתי ספר).

האמצעים שיש לנקוט הם :

1. הפסיקו את השימוש בחומרים כימיים אגרסיביים, רעילים ו\או מסרטנים ממקור פטרוכימי או כימי (אקונומיקה, אמוניה, חומצות).
2. חפשו את האותיות הקטנות שעל האריזה ורכשו חומרים ידידותיים יותר לאדם ולסביבה (בשנים האחרונות יצאו לשוק חומרי ניקוי רבים על בסיס טבעי ופריקים ביולוגית). מוצרים אלו , אולי, עולים קצת יותר מהסינטטיים אבל עולים פחות מתרופות ופגיעה בבריאות.
3. ניתן להשתמש בלימון כמלבין כלים, מסיר אבנית ומטהר; בחומץ מהול במים להברקת, משטחים, מראות ומרצפות. חומץ יכול לשמש גם כמרכך כביסה (הוספת רבע כוס חומץ בשלב השטיפה)  וכן להסרת אבנית מהקומקום; ממלאים במים, מוסיפים מעט חומץ, מרתיחים וממתינים, והאבנית נושרת בקלות.
4. בכל מקרה אין לא להשתמש מעבר לכמות המומלצת לפי הוראות היצרן (כמו באנטיביוטיקה) – כל המוסיף גורע. לרוב רצוי להשתמש בפחות. צמצמו את השימוש לכמויות אופטימאליות לפי הגורם שיש לנקות, סוג הלכלוך ודרגת הלכלוך. לרוב הוראות היצרן מורות להשתמש בכמות הגבוהה פי שתיים מהכמות הנדרשת לביצוע הניקוי, בעיקר כאשר מנקים דברים שאינם מלוכלכים בצורה קשה.  בפעם הבאה שאתם מפעילים את מדיח הכלים או שותפים רצפה השתמשו רק בחצי מהכמות המומלצת ע"י היצרן ובדקו בעצמכם באם קיבלתם את התוצאות הרצויות.  
5. לעולם אל תערבבו חומרי ניקוי אלא באם קיימת הוראה שכזו על גבי תווית המוצר.
6. שימוש במתקנים לריכוך מים המותקנים בצמוד לברזי כניסת המים למדיח הכלים ולמכונת הכביסה יצמצמו את כמות הסבון הנדרשת לפעולת הניקוי, את הצטברות האבנים ופגיעה במכונות, יבטלו את השימוש במרככים סינטטים ויחסכו חשמל בתהליך חימום המים.
7. וודאו שטיפה מלאה של חומרי הניקוי בכדי למנוע הישארות של חומרי ניקוי על משטחים. הישארות של חומרי ניקוי על משטחים אומנם מפיצה לעיתים ריחות נעימים לאורך זמן אך היא חושפת אותנו ואת ילדנו למזהמים כימיים לאורך זמן.
8. בשימוש בחומרי ניקוי, בצבעים ובתכשירים אחרים וודאו שהמקום מאוורר ויש זרימה של אוויר – מומלץ לפתוח חלונות ולהפעיל מאוורר שמאלץ זרימת אוויר טובה. פעולות כגון צביעת רהיטים מומלץ לבצע מחוץ לבית ובצבעים על בסיס מים.
9. בזמן השימוש בתרסיסים וחומרים כימיים אגרסיביים יש להיזהר מפגיעה בעור הידיים ולהשתמש בכפפות ומפגיעה בעיניים ולהשתמש במשקפי מגן.
10. רכשו חומרי ניקוי, צבעים וחומרים כימיים אחרים בכמויות הדרושות לכם לשימוש בזמן הקרוב ועל תצברו כמויות גדולות בביתכם, גם אם יש מבצעים מפתים.
11. אחסנו חומרי ניקוי, צבעים, דבקים, דלקים וחומרים כימיים אחרים בארון סגור הרחק מהישג ידם של ילדים, הרחק מהמטבח ומאזור המגורים, במקום מאוורר, קריר ויבש.  
12. אל תשליכו שאריות של חומרי ניקוי וחומרים כימיים אחרים אל הביוב כדי לא לפגוע בצנרת הביוב ובתהליך טיהור השפכים. שאריות בכמויות קטנות (מיליליטרים בודדים) ומיכלים משומשים יש להשליך לפח האשפה בתוך כלי סגור.