שלום עמיתות ועמיתים
כבוגרת פלסטינית ישראלית לתוכנית "עמיתי הסביבה" של מרכז השל- חשיבה ומנהיגות סביבתית חברתית, מצפה ממרכז זה כן להביע דעה וגם עמדה בעניין כל כך רלוונטי למהות חשיבתו וגם עשייתו.
לאורך שנת הלימודים המרתקים  במרכז השל הועשרתי מהידע והחשיבה,  הזדהיתי עם הדרך אשר הוצגה גם ע"י המנחים וגם  בתכנים,  ומהמקום הזה  הוכיתי הלם כשקראתי את הכותרת המצוטטת ע"י  הכותבת מירי לביא.  איני יכולה לעכל  "מרכז השל אינו מעוניין  להגיב ולהביע עמדה .......  אנחנו מקבלים כסף מקרנות אמיריקאיות שלא מוכנות  שנהיה מזוהים פוליטית..."  המומה עד כדי כך שיש לי מחשבות שאולי לא ציטטו נכון, אולי לא הבין הכתב מה נאמר לו ע"י נציג/ת השל!!!!
שאלה למנחים שלנו: האם אתם מסכימים לעמדה הזו של מרכז השל?
האם לא היינו מזוהים פוליטית כשחקרנו ונברנו בהתנהלות של מדינת ישראל אל  מול אזרחיה הערבים הבדווים בנגב - סוגיית היישובים הלא מוכרים?
האם לא היינו מזוהים פוליטית  כשדנו בסוגיית חומת ההפרדה?
אם הציטוט הוא נכון ואם זאת דרך חשיבתו של מרכז השל, אני מתביישת להגיד שאני בוגרת מרכז השל. גם בזמן לימודיי בהשל וגם אחרי שסיימתי, ועד שקראתי את מאמרה של מירי, נופפתי בגאווה בעובדה שאני בוגרת השל.
כדי לדעת איך להמשיך להתייחס למרכז מכובד זה, מצטרפת לקריאתה של חברתי ועמיתתי היקרה שחר שדה לקיים דיון מעמיק ומקיף בסוגייה הנידונה.
אין ליגיטימציה למרכז שטוען לחשיבה ולמנהיגות סביבתית וחברתית,  לעשות לעצמו הנחות ולטעון שאינו מעוניין להביע עמדה פוליטית, מכיוון שכל מה שמטופל במסגרת מרכז השל הוא פוליטי מהמעלה הראשונה.
עדיין מקווה שהציטוט לא נכון
כפאח דגש- חיפה

שמחתי לשמע שמדינת ישראל החליטה להקים בית ספר אקולוגי, הבינה את היתרונות במבנה ירוק דוקא עבור תלמידים. כמי שריכזה קורס בניה ירוקה בבצלאל בסימסטר האחרון, הייתי מאד מעונינת לראות איך מבנה כזה נראה ואיך הוא מתפקד, הצטערתי מאד שהדגם הראשון דווקא בהר חומה. לא נראה לי שאלך עם הסטודנטים שלי לשם..   מסכימה עם קודמי לגבי חוסר הלגיטימיות להפריד בין סביבה וחברה. אנחנו לא רק שומרים על בעלי חיים וצמחים, משם התבגרנו מזמן. בכל הדיונים הירוקים מודגש הקשר המשולש בין חברה כלכלה והסביבה שמכילה אותם. הר חומה הינו במידה רבה סמל לכוחנות ולעשיה שיש בה הצהרה של "אנחנו כאן ולא אכפת לנו מי משלם על כך".
בהשל למדנו לגשר, להקשיב, לשתף ולהשתתף. עם זאת לחשוב ביקורתית ולהביע עמדה בלי לפחד. התגובה הרשמית לפחות לפי הציטוט המובא בעיתון, בהחלט  מתחמקת ולא מחמיאה.  קשה לי, כעמיתת השל, להזדהות אתה.
כעת כבר מאוחר, כנראה, כך שמה שנשאר הוא לקיים דיון ולצאת עם תוצאותיו בזמן אחר.

בברכה
רוני

מאד מסכימה  עם מה שמירי כותבת.

מעבר לאמירה האומללה, אולי אפילו פליטת הפה, שצוטטה בכתבה, אני חושבת שיש צורך בנימוק-עצמי של מרכז השל וחשיבה סדורה על הנושא הפוליטי בכללותו .

לאחרונה קיבלתי במקרה הזמנה ל"קורס מנהיגות סביבתית בגוש עציון בהנחיית מרכז השל" בשיתוף של גורמים נוספים.  קורס שנועד "לעצב את סדר היום הסביבתי במקום שבו אנו חיים" . בשיחותי עם כמה מהשותפים בהשל, שיחות מרתקות לכשעצמן ושלא הגיעו לכדי מיצוי, הבנתי שהעניין הוחלט לאור תפישה קונספטואלית חדשה של המרכז ולפיה לא עוד "א-פוליטיות" ואי פעולה מעבר לקו הירוק אלא פעולה לפי קו גבול חדש שמיוצג על ידי הקווים ששוררטו ביוזמת ז'נבה.

בתור מי שעבדה ביוזמת ז'נבה, התפלאתי מאד. אני תוהה מדוע גבולות ששורטטו כמודל אפשרי להסכם קבע ושלא התקבלו על ידי הממשלה או הכנסת התקבלו דווקא על ידי השל? והאם שירטוט גבולות זה משמעותו שתתקיים, לפחות לכאורה, פעילות בכל השטח המסופח לישראל על ידי היוזמה? האם מעלה אדומים הוא היעד הבא? ואם כן, האם הפעילות תתרכז רק בתוך הגבולות שז'נבה שירטטה למעלה אדומים (שכן אין טעם לעבוד עם התושבים על צמצום זיהום באזור התעשייה מישור אדומים כי ככל הנראה ישאר מחוץ למפה...). בעייתי.

בכל מקרה, זו רק דוגמא. באתר האינטרנט של השל, בעמוד הפורש את תפישת הקיימות המשפט הפותח הוא "קיימות היא השקפת עולם דמוקרטית ואפטימית ששמה במרכז את כבוד האדם וחירותו...". אני מאד מסכימה. מאד. תוהה איך השקפת עולם זו פועלת יחד עם קביעת גבולות וחיתוכים במרחב הפוליטי. מרחב שרווי בבני אדם שחירותם וכבודם לא מושמים בשום מרכז על ידי שום תפישה דמוקרטית.

אין ספק שכל עוד העיסוק הסביבתי התמקד רק בטבע ובנוף האפשרות של כל ארגון לקדם את הסביבה בכל מקום ואתר התאפשרה (גם אם בעצימת עיניים על מה שקורה בחלק מהמקומות בהם בחרו שלא להתעסק). אבל ברגע שה"אדם" לא רק שהוכנס לרשימת המכולת אלא עומד בראשה, העניין מסתבך...

אני מציעה למרכז השל ולעמיתיו ליצור דיון אמיתי בנושא - לארגן ערב או פאנל לחשיבה משותפת על סוגיות לא פשוטות שלא בהכרח, ואפילו בהכרח לא, יגיעו לידי מיצויין.

שחר