תפקידו של מדע הכלכלה - א.פ. שומאכר

...מדע הכלכלה דן במוצרים ובשירותים מנקודת הראות של השוק שבו נפגש הקונה המעוניין במוכר המעוניין. הקונה, לפי טבעו, מחפש מציאות; לא אכפת לו מניין באו המוצרים, או באילו תנאים יוצרו. הדבר היחידי שבו הוא מעוניין הוא קבלת תמורה מרבית לכספו.
לפיכך השוק מייצג רק את פני השטח של החברה, וחשיבותו נוגעת רק למצבים רגעיים, כפי שהם מתקיימים במקום ובזמן מסויימים. אין הוא יורד לעומקם של הדברים, ואין הוא עומד על העובדות הטבעיות והחברתיות שביסודם. השוק, במובן מסויים, הוא המיסוד של האינדיוודואליזם ושל אי-האחריות. הקונה והמוכר כאחד אינם אחראים לשום דבר זולת עצמם. המוכר האמיד - המוריד את המחיר ללקוחותיו הדלים פשוט מפני שהם נזקקים לסחורתו, כמוהו כקונה האמיד המשלם למעלה מן המחיר מפני שהמוכר אביון - הוא נוהג בצורה "בלתי כלכלית". בדומה לכך "בלתי כלכלי, הוא מצידו של הקונה להעדיף מוצרים מקומיים, כשהמוצרים המיובאים זולים מהם. הוא אינו רואה את עצמו אחראי, ואיש אינו מצפה ממנו שיראה את עצמו כך את עצמו, למאזן התשלומים של ארצו.

...מטעמים מעשיים, מורחקות מהשוק אין-ספור אבחנות איכותיות שחשיבותן חיונית לאדם ולחברה: נאסר עליהן לעלות לפני השטח. כך חוגג שלטון הכמות את נצחונו ב"שוק". כל דבר משווה לכל דבר זולתו. להשוות דברים משמעו, לקבוע להם מחיר ולהופכם בדרך זו לבני-חליפין בהיקף שבו החשיבה הכלכלית מושתת על השוק היא נוטלת את הקדושה מן החיים, שכן לא ייתכן שתהיה קדושה בדבר שיש לו מחיר. אין זה מפתיע אפוא שכאשר החשיבה הכלכלית מתפשטת בחברה כולה, אפילו ערכים לא-כלכליים, כגון יופי, בריאות, או נקיון, מסוגלים לשרוד רק אם הוכח שהם "משתלמים מבחינה כלכלית".

מתוך: תפקידו של מדע הכלכלה
"קטן זה יפה"\ א.פ. שומאכר